עני שקיבל משני אנשים מאתיים זוז בבת אחת

בגמ': בעי רבי ירמיה שכרן בקרקע מהו בפחות משוה פרוטה מהו שניהם בפרוטה מהו (כתובות מו, א).

קיי"ל שאדם שיש לו מאתים זוז לא יקח צדקה. ובשו"ת תורה לשמה (סי' שד) דן באופן שנזדמן לעני ששני בני אדם נתנו לו כל אחד מאתים בבת אחת שהושיטו אותם לו בבת אחת בכפו, אם הולכים אחר קבלת המעות שמקבל בבת אחת וקי"ל אפילו אלף בבת אחת יטול, או שמא הולכים אחר הנותנים שהם גופים מוחלקים, והרי זה כאילו נטל מזה אחר זה, ונמצא שכבר יש לו מאתים ולא יטול עוד.

וכתב: תשובה, איתא בקדושין (ז:) בעי רבא שתי בנותיך לשני בני בפרוטה מהו בתר נותן ומקבל אזלינן והאיכא ממונא או דילמא בתר דידהו אזלינן והא ליכא תיקו, ע"ש.

ועוד איתא בבבא מציעא (צו.) בעי רמי בר חמא שאל שתי פרות לעשות בהם פרוטה מהו מי אמרינן זיל בתר שואל ומשאיל איכא, או דילמא זיל בתר פרות וכל חדא וחדא ליכא ממונא, ואסיק בתיקו.

ועוד איתא בסוגיין, בעי רבי ירמיה שכרן בקרקע מהו, בפחות משוה פרוטה מהו, שניהם בפרוטה מהו. ופירש רש"י אם תמצא לומר שכרן בפחות משוה פרוטה דאינו חייב לרבי יהודה דאינו ממון, שניהם בפרוטה דלגבי דידיה הוציא פרוטה מהו, אי אזלת בתר דידיה והא איהו אפיק ממונא וחייב, או דילמא כיון דלגבי כל חד מנייהו ליכא אלא חצי פרוטה דאינו ממון אינו חייב, וגם בעייא זו לא אפשיטה.

נמצא צדדי השאלה הנ"ל דמו להנך ספיקי דהש"ס, והדבר הוא בספק, אך נידון שלכם אינו איסור תורה, ורק הוא תקנת חכמים וספיקו לקולא, והמחמיר תבא עליו ברכה.