שינוי מן האמת כדי לתקן הדין
בגמ': אלא משום יושבי קרנות אטו בתלתא מי לא הוו יושבי קרנות אי אפשר דלית בהו חד דגמיר וכו'. (סנהדרין ג, א).
בגמרא מבואר שלדעת רב אחא בריה דרב איקא הטעם שתיקנו חכמים שיהיו שלשה דיינים, הוא משום יושבי קרנות שאינם מומחים, והקשו בגמרא שהרי גם בשלשה יהיו יושבי קרנות, ותירצו שאי אפשר שאין בהם אחד דגמיר.
והנה לפי זה ימצא, שיישב אחד דגמיר עם עוד שנים שהם יושבי קרנות וידונו בדין, ותהיה דעת שני יושבי הקרנות היפך דעת תורה כמו שכתב בסמ"ע (סי' מ ס"ק יג) בשם שו"ת מהרי"ו, שידוע שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים. אך כיון שהיושבי קרנות הם רבים יצא הדין מעוות. ובאמת יש תקנה לדיין דגמיר, שלא יאמר את דעתו האמיתית אלא יאמר שאינו יודע, והדין הוא שאם אחד מהדיינים אומר 'איני יודע' מוסיפים על הדיינים עוד שני דיינים, כמבואר בשו"ע (חו"מ סי' יח ס"א), וכמו שביאר בסמ"ע (שם סק"ד) הטעם שאין שייך לומר שהולכין אחר הרוב אלא כשכל השלושה ישבו ונשאו ונתנו בדבר, וכל אחד אומר טעם לדבריו ושנים הסכימו לדעת אחת, אז בטלה דעת השלישי ברוב, אולם כשאחד אומר איני יודע נחשב כאילו לא ישב עמהן, משום שיש לומר שמא אם היה יושב עמהן שלישי והיה אומר דעתו היו מסכימים לדבריו. וכיון שעל ידי שיאמר 'איני יודע' יוסיפו עוד שני דיינים, אפשר שיאמרו השניים הללו כדעת התורה ויצא הדין לאורה. ודנו הפוסקים אם מותר לדיין דגמיר לשנות מן האמת ולומר איני יודע כדי שעל ידי זה תהיה אפשרות לדין לצאת לאור.
ובשו"ת בית יעקב (צויזמיר, סי' טו) כתב בכיוצא בזה שאסור לדיין לשנות מן האמת, שיש לחשוש ללעז שיאמרו שלפי שלא ידעו הדיינים הדין הוסיפו עליהם דיינים אחרים. ובברכי יוסף (חו"מ סי' יח ס"ק ג) אסר לדיין לשנות מן האמת מטעם אחר, והוכיח שאסור לאדם לבוא בתחבולות כדי לקיים דבריו, אלא צריך לגלות דעתו האמיתית לחבריו, ואם יקבלו דעתו מוטב, ואם לאו אין זה מעניינו. והביא כן מדברי מהריט"ץ (סי' קב) שכתב בכיוצא בזה שאין לאדם להתחכם על בוראו.
אך דעת השבות יעקב (ח"א סי' קלח), שמותר לדיין לשנות ולומר שאינו יודע כדי שיוסיפו על הדיינים, כיון שכוונתו היא לשם שמים להוציא הדין לאמיתו, ואע"ג שמשקר בזה שהרי יודע הדין ואומר שאינו יודע, הרי מותר לשנות מפני השלום, ואף הדין האמיתי בכלל השלום הוא כמו שנאמר (זכריה ח טז) 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם', ועל זה וכיוצא בזה אמרו (ברכות ד.) למוד לשונך לומר איני יודע. וראה עוד במה שהאריך בזה בפתחי תשובה (סי' יח סק"ד).
