שכיבה בעת הלימוד
בגמרא מובא שריש לקיש שכב על מעיו בבית המדרש, והקשה קושיא. ופירש רש"י (ד"ה ה"ג רמי ריש לקיש), שהיה שוכב על בטנו, ופניו למטה כלפי קרקע. באליה רבה (סי' א סק"א) כתב בשם העולת תמיד (סק"א) בשם הזוהר (ח"א עב.), שאל יאמר אדם הנני שוכב במטתי ואלמוד, אלא צריך לעמוד וילבש המלבושים, משום 'הכון לקראת אלהיך ישראל' (עמוס ד יב), ואם אפשר לו שיקום על רגליו כדי שלא יבא לידי שינה, טוב מאוד.וכתב באורח נאמן (או"ח סי' א סק"ח), שביאור הדברים הוא על פי מה שכתב הרמב"ם (פיה"מ אבות פ"ה מי"ט), שלא יתקיים מן החכמה אלא מה שנלמד בעמל ויגיעה ויראה מן המלמד, אבל לימוד השעשוע והנחת לא יתקיים ולא יקבל בו תועלת.
ועל זה נאמר (קהלת ב ט) 'אף חכמתי עמדה לי', ואמרו חכמים (קהלת רבה פ"ב ב), חכמה שלמדתי באף עמדה לי.
ואם כן כשלומד בשכבו על מטתו אין ללימודו קיום, כיון שהוא מתוך תענוג. ואמרו (מגילה כא.) שמימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב. וביאר, שעד דורו של רבן גמליאל היו לומדים מעומד כדי שיהיה הלימוד קשה, כיון שהלימוד עצמו לא היה קשה באותם שנים, אבל כיום שעצם הלימוד קשה אפשר ללמוד מיושב. וזה ביאור דברי השו"ע (שם ס"א) שיתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, והיינו שיעמוד ללמוד ולא ילמד בשכיבה דרך תענוג.
אך בפתחי תשובה (איסערלין, סי' א סק"א) כתב, שמדברי הרמ"א (סי' סג ס"א) מוכח שבמקום שהוא טרחה לעמוד מותר ללמוד בשכיבה, שכתב שמותר גם לקרוא קריאת שמע בשכיבה אם הוא שוכב ויש לו טורח לעמוד, והרי בקריאת שמע יש גם כן משום תלמוד תורה וצריך לקרותה שלא בדרך שכיבה ותענוג, ואף על פי כן התירו לקרותה בשכיבה במקום טרחה, והוא הדין ללימוד תורה. ובגדרה של טרחה כתב במגן אברהם (שם סק"א), שהוא כגון השוכב בלי בגדים וטורח הוא לחזור וללבוש בגדיו, אבל אם שוכב בחלוקו צריך לעמוד.
וכעין זה למד בשו"ת תורה לשמה (סי' שסז) מסוגייתנו, וכתב, שאלה, אחד שהוא יושב ולומד גמרא או בספר אחד מספרי הקודש וטורח בישיבתו, ורוצה לשכב על צידו או על גבו או על בטנו וללמוד, אם מותר, או שמא אין דרך ארץ ללמוד כך. והוכיח מסוגייתנו שריש לקיש היה שוכב על בטנו בעת הלימוד, ולכן גם זה שטרח בישיבה ועושה כן כדי לנוח מותר, אך לא יתמיד הרבה בזה, אלא רק מעט עד שינוח.
ובספר גנזי הקודש (פ"ב הערה כ) הביא, שהחזון איש היה לומד לעיתים מזומנות במיטה, ואמר שלא ילמדו ממנו לעשות כן, והוא כדברי הבן איש חי בתורה לשמה, שלא יתמיד הרבה בזה.
