תשלום הוצאות צ'ק [טשעק] שחזר

בגמ': המוכר פירות לחבירו וזרען ולא צמחו אפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן. (בבא בתרא צג, ב).

בספר פתחי חושן (נזיקין פ"ג הערה סג) כתב לדון, על מי שנתן לחבירו צ'ק והפקידו המקבל בבנק ולא כיבד הבנק את הצ'ק, אם צריך בעל הצ'ק להחזיר לו את ההוצאות שהיו לו עקב ההחזרה.

וכתב להוכיח לנידון זה ממה שמבואר בסוגיין שהמוכר לחבירו זרעוני גינה ולא צמחו אינו חייב להחזיר לו הוצאותיו, וכמו"כ יש מקום לומר שכשם שאינו צריך להחזיר לו הוצאות הזריעה גם בהוצאות הבנק אינו צריך לשלם לו.

אך כתב שכאן אינו דומה לסוגיין, משום שמדברי הראב"ד (זכיה פ"ו הכ"ד) נראה, שהסיבה שאין המוכר חייב בהוצאות הוא משום שהקונה עצמו הוציא ההוצאות מממונו והוא רק גרם לו שיוציא הוצאות, וא"כ בנידון זה הרי לא מקבל הצ'ק הוציא ההוצאות, אלא הבנק חייב אותו בתשלום ההוצאות, וא"כ כיון שנמצא פגם בצ'ק צריך להחזיר לו כל ההוצאות שבאו לו מחמתו, וגם לדעת המ"מ (שם) שסובר שהטעם בזרעוני גינה שפטור מפני שהוציא להרויח ולפיכך אינו בדין שישלם זה מה שהוציא חבירו הוצאות בכדי להרויח. הרי כאן לא להרויח הפקידם בבנק אלא רוצה רק לגבות מעותיו, וכן מנהג המדינה שמפקידים צ'ק בבנק ועל דעת כן נתנו לו וא"כ יצטרך לשלם לו הפסדיו.

אמנם כתב לדון שם אם היה בעל הצ'ק שוגג, שמדברי השו"ע (חו"מ סי' רלב סכ"א) משמע בקנה מקח והוליכו למדינה אחרת ואח"כ נודע שיש בו מום, אף אם אמר למוכר שרוצה להוליכו למדינה אחרת, אם המוכר לא ידע שיש בו מום אינו חייב בהוצאות שהיו לו להוליכו למקום פלוני, וא"כ בנ"ד כשנותן הצ'ק קיבל זאת מאדם אחר וחשב שהוא טוב, או אפילו היה צ'ק שלו אלא שטעה בחשבונו יהא פטור, משום שלא ידע. אמנם כתב, ונראה יותר שחייב משום שאפשר שלא פטרוהו שם אלא משום שהוא עצמו הוציא ההוצאות כסברת הראב"ד, או מפני שעושה להרויח כסברת המ"מ, אבל בלא טעמים אלו חייב אפי' בשוגג. ועיי"ש עוד מה שדן בזה.