אמירת "גוט שבת" בערב שבת

שאלה:

האם לכתחילה לא ראוי לומר "גוט שבת" בערב לפני מנחה שיתכן שיוצא בכך ידי קידוש וקבלת שבת ואסור אח"כ להתפלל מנחה.

תשובה:

שמעתי בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל שהקפיד שלא לומר בדרך לבית הכנסת למנחה וקבלת שבת "גוט שבת", כיון שלדעת הגרע"א בהגהותיו שהאומר "שבתא טבא" יוצא ידי קידוש, ואם כן יש לחשוש שזהו קבלת שבת, [ובפרט אם אומר "שבת שלום" שמברך בשלום שזהו שמו ית"ש] ולאחר שקיבל שבת לא יוכל להתפלל מנחה, וראוי לחשוש לדברי הגרע"א ובפרט שאין בזה צורך.

ונראה שאין זה מוכרח דבאמירת "גוט שבת" מקבל הוא שבת עכשיו, רק שיהיה טוב לחבירו בשבת הממשמש ובא, ואף להגרע"א אין בזה קבלת שבת דאין מתכוין לזה כלל, ורע"א מיירי כשהגיע לילה ואומר גוט שבת בזה ס"ל דזהו זכירה ויוצאין קידוש כיון שכבר נכנסה השבת ומזכירו, אבל לפני שבת כשמברך אינו מוכח בדבריו שמקבל אלא מברך אותו כשתגיע השבת יהיה טוב לו, ומ"מ לכתחלה אולי טוב להמנע שמא יתכוין שכבר שבת, והיינו אפילו יאמר "גוט שבת" יתכוין להדיא שאינו מתכוין למצות זכירה. (וגם כבר תמה בבה"ל ש"גוט שבת" לא מספיק לקיים מצות קידוש, רק צריך להזכיר קדושת שבת שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו", ומיהו במק"א הבאתי דברי הזוה"ק מהו שבת שמא דקודשא בריך הוא וכשאומר שבתא טבא כבר מזכיר בזה קדושת היום).