בא מאוחר לתפילת ערבית והקהל סופרים ספירה
שאלה:
בא מאוחר למעריב וסופרים ספירה מהו, האם יצטרף ויספור עמהם או קודם יקדים להתפלל תפילת ערבית?
תשובה:
לכאורה הדין פשוט דמעריב קודם שתדיר ואינו תדיר הלוא תדיר קודם, אבל מפסיד ספירה בציבור, אבל עיקר ספירה בציבור לא מצינו ליה שורש, רק בקיצור של"ה וביושו"ה ש"ט פ"ח מבואר שיש בזה ענין, אבל לא מצינו דאלים לדחות דין תדיר ואינו תדיר.
שוב מצאתי בהנהגות רבינו החזו"א שנרשמו על ידי הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א "העידו שהתיר לספור ספירה עם הציבור לפני ק"ש וברכותיה" ומשמע שבנידון דידן קאי ולא חש לדין תדיר וצ"ל כיון שאינו דומה מועטין העושין את המצוה למרובין העושין ומפסיד מעלה זאת, לא אמרינן תדיר ואינו תדיר שענינה קדימה ולא להפסיד לגמרי מעלה עי"ז.
ומיהו במק"א הבאתי הנהגת הגר"ח מבריסק זצ"ל (מובא בספר משנת יעקב), שהתפלל בליל שבת ביחידות, שנהג שלא ימתינו לו לק"ש, ובתחילה התפלל עמהם עכ"פ התפלה ואמר ק"ש ביחידות לאחריה, אבל שוב עלה ונסתפק שק"ש תדיר ובתפלת ליל שבת שנהגו שיוצאין בה חובת קידוש הוי לא תדיר, וחייב קודם ק"ש ואחר כך קידוש, ולא נהג עוד כן, אלא התפלל הכל ביחידות כסדר. והדבר תמוה שבשביל תפלה בציבור לא חש וביטלו כדי לקיים דין תדיר קודם, ואם כן כ"ש ספירה בציבור שענינה קלוש מאד ראוי לבטל כדי לקיים דין תדיר קודם. ולע"ד נראה עיקר יותר להתפלל מעריב קודם ספירה, והוראת רבינו החזו"א זצ"ל לא ברור כדי צורך, רק במקום שחושש שעלול לשכוח כיון שאינו רגיל בספירה כל השנה יספור עמהם ואח"כ יתפלל כנלע"ד.
שוב מצאתי דבר נפלא בשם הגאון רבי חיים מוולזין זצ"ל, וכנראה זהו דעת הגאון בעל "שאגת אריה" זצ"ל, שהשמועה גם בשמו, שפירשו הגמרא בברכות כח. "היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוסף מתפלל מנחה קודם דתדיר ואינו תדיר תדיר קודם, רבי יהודה אומר מתפלל של מוסף קודם שזו מצוה עוברת (לשיטתו עד שבע שעות) וזו מצוה שאינה עוברת וכו' אתא ר' נתן בר טובי א"ל מאן אמר הלכה בבי מדרשא, א"ל הכי א"ר יוחנן אין הלכה כרבי יהודה דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה, א"ל רבי יוחנן אמרה א"ל אין תנא מינה ארבעים זימנין" ע"ש, ודברי הגמרא תמוהין, ראשית למה קאמר אין הלכה כרבי יהודה נימא הלכה כרבנן, ועוד מהו החידוש כ"כ דתנא מיניה ארבעים זימנין והלוא תמיד יחיד ורבים הלכה כרבים ופשיטא שהלכה כרבנן (עיין אור שמח פ"ג דתפלה), ופירשו הגאונים הנ"ל דלא חידש כאן שהלכה כרבנן שזה פשיטא, אלא דאפילו רבי יהודה לשיטתיה שהזמן עד שבע שעות מ"מ מקדים של מנחה אף שמפסיד לגמרי מוסף דהלכה דתדיר קודם, וזה תנא מיניה ארבעים זימנין.
ולפי זה פסק הש"א הלכה למעשה (מובא בספר קול דודי) כשלא נראתה הלבנה עד הלילה האחרון של זמן קידוש לבנה, והלבנה נראתה קודם מעריב, ושאלו פי הגאון בעל "שאגת אריה" זצ"ל היאך לנהוג שעלולים להפסיד קידוש לבנה, והשיב גאון הגאונים בעל ש"א זצ"ל להתפלל מעריב קודם (ובספר "שערי הוראה" מובא שכך פסק גם הגר"ח מוולזין זצ"ל).
ועכשיו אני דן ק"ו, אם הגאונים הללו הורו לבטל חובה דרבנן דקידוש לבנה ובלבד להתפלל מעריב קודם כיון דמצותם בסדר זה ואין לשנות, כ"ש כאן לבטל מעריב כמצותה כדי להקדים ספירה בציבור שאינו אלא מילי דחסידותא פשיטא שאינו ראוי כן ולבטל מצות תדיר ולכן מעריב קודם כנלע"ד.
