האם ברכת התורה צריך לברך דווקא בעמידה?
שאלה:
יש לחקור האם ברכת התורה צריך לברך דווקא בעמידה או דילמא אפשר לברך ברכת התורה נמי בישיבה.
תשובה:
הנה קימ"ל מגן אברהם אור"ח סימן ח' דכל ברכת המצוות בעמידה, לפי הנ"ל לכאורה צריך לברך ברכת התורה דווקא בעמידה.
אבל יש לדחות: על פי מה שכתבו הפוסקים מגן גיבורים לבעל השואל ומשיב אור"ח סימן ח', וכן בפני יהושע מגילה כ"א ע"א, ובמור וקציעה אור"ח סימן ח', ובחכמת שלמה דהא דברכת המצוות מעומד, הני מילי במצוות שצריך לעשות מעומד, לא עדיפא הברכה וצריכים לעשות מעומד, אבל במצות שגוף המצוות עושים מיושב אפשר לברך הברכה נמי בישיבה, לפי הנ"ל כיון דתורה עצמה אפשר ללמוד בישיבה כמו דאיתא בגמ' מגילה כ"א ע"א מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב, והיינו דתנן משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה, אם כן ברכת התורה אפשר נמי בישיבה.
ובשו"ת מגדנות אליהו להגאון רבי אלתר אליהו רובינשטיין זצ"ל גאב"ד אנטוורפן חלק א' סימן י"ג העיר: דלפי מה שכתב הגרי"ז מבריסק בחידושיו על הרמב"ם הלכות ברכות בשם הגר"ח שברכת התורה אינה ברכה על קיום המצוה של תלמוד תורה, רק דהוא דין בפני עצמו דתורה בעי ברכה, וכדילפינן ליה ברכות כ"א ע"א מהפסוק דברים ל"ב ג' כי שם ה' אקרא וגו', לפי הנ"ל נמי אין צריך לעמוד.
אמנם, יש להעיר דלפי מה שכתב הלבוש דברכת התורה הויא כמו ברכת הנהנין, לפי הנ"ל בודאי שאפשר לשבת, דהרי ברכת הנהנין בודאי בישיבה, ועיין בספר מגן גיבורים סימן מ"ז סק"ז שכתב דברכת התורה היא ברכת ההודאה על נתינת התורה.
וכן כתב להדיא ברמ"ע מפאנו סימן ק"ב דיכול לברך ברכת התורה בין בישיבה ובין בעמידה.
וכן בשו"ת כפי אהרן סימן כ"ג חקר האם ברכת התורה בעמידה או בישיבה, ומביא בשם הרמ"ע מפאנו סימן ק"ב שכתב דיכול לברך ברכת התורה בין בישיבה ובין בעמידה, ועיין בשו"ת חקל יצחק סימן ג'.
וכן בערוך השולחן אור"ח סימן מ"ז ס"ק ז' כתב דיכול לברך ברכת התורה בין בישיבה ובין בעמידה.
ולהלכה:
אין צריך לעמוד בשעת ברכת התורה, אבל נהגו העולם לעמוד דומיא דמעמד הר סיני.
