הוצרך להחליף הפתילה אחר הברכה
שאלה: אם בירך על הדלקת המנורה, ואינו יכול להדליק הפתילה (כגון שהיא רטובה בשמן עד שאינה נדלקת), ומביא פתילה אחרת, האם צריך לברך שוב.
תשובה: אינו צריך לחזור ולברך, אבל לא יפסיק בינתיים בשיחה ולא ישתהה כלום שלא לצורך ההדלקה.
דלכאורה תלוי בפלוגתת השבות יעקב (חלק א, סימן ל"ז) והחכם צבי (שו"ת סימן מ"ה) [הובאו בשערי תשובה סימן תרע"ג, ס"ק א'] בדין מי שהכין נרות שעווה להדלקה, ובעוד שעסוק בכך הביאו שמן זית, לחכם צבי ידליק בשמן זית, ולשבות יעקב ימשיך בהדלקת נרות השעווה. וכתב על זה בשערי תשובה, שאם כבר התחיל הברכה - אף שכבר מוכן השמן - גומר הברכה ומדליק, וגם יש בזה ספק אם צריך לברך מחדש כמבואר בסימן ר"ו בדין תורמוס, עכ"ד עיין שם. ולפי דבריו לכאורה בכהאי גוונא שלוקח פתילה חדשה שלא היה דעתו עלי' צריך לחזור ולברך, כמו גבי תורמוס.
מיהו נראה דשאלה זו דומה למה שכתבו הפוסקים גבי עולה לתורה שבירך ונמצא שהספר תורה פסול, וצריך להוציא אחרת, דנפסק בשולחן ערוך (סימן רע"ט, סעיף ב') שגומר קריאתו בספר תורה הכשר בלא ברכה לפניה, כי ברכה שבירך בספר תורה הפסול עלתה להם בדיעבד, עיין שם. ומבאר עלה הט"ז (שם, ס"ק ב'; ובאו"ח סימן ק"מ, ס"ק ד') דלא דמי לתורמוס, כי בספר תורה שמצווה עלינו לקרות, בוודאי נתכוין שאם יימצא פסול שיקרא בשנית, משא"כ תורמוס, עיין שם. אך הב"ח (יור"ד שם) ומגן אברהם (סימן קמ"ג, ס"ק ד') חולקים על זה, וסוברים דצריך לחזור ולברך, כי דומה לתורמוס, עיין שם ואכמ"ל.
ולדינא, כתב החיד"א במחזיק ברכה דספק ברכות להקל, וכך פסק בשערי אפרים ועוד פוסקים.
ולכאורה נראה דנידוננו דומה להתם, שהרי חייב בנר חנוכה ואי אפשר להיפטר מזה, ותלוי בפלוגתא הנ"ל, וכיון דספק ברכות להקל, אין צריך לחזור ולברך. [ובאמת נראה דבנידוננו כולי עלמא מודים שאינו צריך לחזור ולברך, שהרי הוא מדליק באותו שמן שהכין מתחילה ורק הפתילה מחליף.]
