התארח בבית מלון וישב על מושב ונקרעה לו החליפה ממסמר שהיה שם
שאלה.
מעשה בראובן שבא להתארח במלון מפואר תמורת תשלום, וביושבו על אחד המושבים במקום, הבחין שישב על מסמר, ונקרעה לו החליפה. ועתה תובע את הנהלת בית המלון, שתפצה אותו על כך. האם צודק בטענתו?
תשובה.
לכאורה בעל המלון פטור מעיקר הדין על נזק החליפה, מפני שהמסמר דינו כבור, ובור פטור על כלים. אך מכל מקום יתכן שיש מקום לחייב את בית המלון, מדין חיוב שמירה, דהנה נאמר בב"ק דף מז ע"ב הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות, ונגחו שורו של בעל הבית או שנשכו כלבו של בעל הבית, פטור, נגח הוא שורו של בעל הבית, חייב... ואם הכניס ברשות, בעל החצר חייב, רבי אומר: בכולן אינו חייב עד שיקבל עליו לשמור, יעו"ש בגמרא. ובשו"ע (חו"מ סימן שצח ס"ה) נפסק: אם הכניסו ברשות בעל החצר, פטור בעל השור... אלא אם כן קבל עליו בעל החצר שמירתו. וכתב הרמ"א: וי"א דכיון דנתן לו רשות ליכנס הוי כאלו קבל עליו שמירתו. [ודוקא בנזקין דאתו ליה מבעל החצר, אבל בנזיקין דאתו ליה מעלמא, אינו חייב עד שיקבל עליו שמירתו], יעו"ש.
ואם כן אולי אף בעניננו, הנהלת בית המלון מקבלת על עצמה לפצות את בעל החליפה, ששילם טבין ותקילין על האירוח בבית המלון, על חליפתו שנקרעה, ויש כאן התחייבות תמורת הכסף ששילם האורח. ואף על פי שלא היה על זה קנין מפורש, מ"מ הוי כעין 'אלו הן הדברים הנקנים באמירה', ומבואר שם ברשב"א שהוא מדין כסף, ויעוין מה שהאריך בנחל יצחק (סימן מ) בענין התחייבות בההיא הנאה. ואם כן אולי אף כאן מכיון שבמלון מפואר, לא עולה על דעתו של אף אחד שיהיה מסמר ושאר דברים שיכולים להזיק בכסאות, וממילא אין דרכם של אנשים בכזה מקום להתבונן בדרכים, אם כן הנהלת בית המלון קבלה על עצמה התחייבות לפצות את האורחים אף על בגדיהם, וצ"ע.
