טעות בנוסח המחזור שנחרט עליו שם הקונה – האם הוי מקח טעות?
שאלה:
קונה שרצה לקנות סט מחזורים נוסח ספרד והמוכר נתן לו נוסח אשכנז בלא ידיעתו וחרט עליו את שמו אם יכול להחזירו למוכר.
תשובה:
קונה שביקש ממוכר בחנות ספרים שברצונו לקנות מחזורים בנוסח ספרד, אמנם המוכר טעה ונתן ללקוח מחזורים בנוסח אשכנז. דא עקא, שהלוקח ביקש מהמוכר שיחרוט את שמו על המחזורים וכך עשה המוכר, ולאחר מכן התברר ללוקח שטעה המוכר ונתן לו מחזורים בנוסח אשכנז. כעת טוען הלוקח שיש כאן מקח טעות והוא מבקש את כספו בחזרה מן המוכר, אולם המוכר טוען שאין לו מה לעשות עם המחזורים הללו לאחר שחרט את שם הלקוח עליהם, ומאידך היה על הלקוח לבדוק קודם החריטה אם אכן אלו המחזורים שברצונו לקנות.
ולהלכה בזה, הרי מכיון שגם המוכר מודה שהקונה ביקש מחזור נוסח ספרד והוא אמר לו שאין כעת בחנות והלך למחסן להביא לו, ואם כן סמך על המוכר לגמרי ולא היה צריך הקונה לברר שקיבל לידו מחזור נוסח ספרד דווקא, ולכן הצדק עם הקונה וצריך לתת לו מחזורים אחרים. אכן כל זה דווקא באופן זה שהמוכר הוא זה שמסר את הסידור לחריטה, דבכהאי גוונא הקונה קנה מן המוכר סידור עם חריטה וכיון שהסידור אינו מה שביקש ממנו לא חל המקח. אבל אם הקונה לקח את הסידור עמו והביאו לאומן שיחרוט את שמו ואחר כך שם לב שהנוסח אינו כפי שביקש בכהאי גוונא יש מקום לדון אם מקח טעות שעשו בו שינוי חוזר או לא, אך אין כאן מקומו.
ביאור הדברים:
דהנה, על פי מה שכתב הרמ"א (חושן משפט סימן רל"ב סעיף ז') לגבי מי שמכר כלי עץ ואמר שהוא של זהב, והלוקח רואה זאת - "הואיל והלוקח חזי ליה מצי אמר ליה דטוב כשל זהב אמרתי". עולה מדברי הרמ"א שדווקא כשהלוקח הבחין בטעות קודם המקח, יכול המוכר לומר 'טוב כשל זהב' אמרתי, שהרי הלוקח רואה בעיניו שאינו של זהב ובכל זאת קנהו, לכן שפיר יכול המוכר לתרץ דבריו.
אבל בנידון דידן, לא היה על הקונה צורך לבדוק אם קיבל את הסחורה שביקש, שהרי יכל לסמוך על המוכר שהביא לו את מבוקשו דווקא (שכן בשביל זה הלך המוכר למחסן כאמור לעיל). מעתה, אין סברה לומר שבסופו של דבר נתפייס והסכים הקונה לקחת של נוסח אשכנז, שכן מי שדרכו להתפלל בנוסח אחד אינו קונה מחזור בנוסח אחר.
ועל כן, המוכר צריך לתת לקונה מחזור אחר בנוסח ספרד, והקונה יחזיר לו את המחזור בנוסח אשכנז.
