להחזיק בנו או חתנו מכסף מעשר
שאלה:
להחזיק בנו או חתנו מכסף מעשר
תשובה:
כתב בשו"ע (יו"ד סי' רנ"א ס"ג) הנותן לבניו ובנותיו הגדולים שאינו חייב במזונותיהם כדי ללמד את הבנים תורה ולהנהיג הבנות בדרך ישרה וכן הנותן מתנות לאביו והם צריכים להם וכו' הרי זה בכלל צדקה ולא עוד אלא שצריך להקדימו לאחרים, וכו', וכתב בשו"ע הגרש"ז הלכות תלמוד תורה שמצות ת"ת מה שהאב חייב ללמד בנו חייב האב להחזיק בנו אף לאחר נשואיו עד שיוכל להורות בעצמו והיינו שבקי בתלמוד ובפוסקים ראשונים ואחרונים, וחיוב זה הוא מדין חובת האב ללמד בנו וחייב להספיק לו כל צרכיו עם אשתו ובניו, עד שבנו יהיה ת"ח מופלג ע"ש היטב.
ולפי זה נראה שאם מחזיק ממעות חולין, הוא זוכה בבנו גם למצוה גדולה דתלמוד תורה ללמד בניו, משא"כ כשמפרנסו מכסף מעשר, מקיים מצות צדקה לבד ולא ת"ת לבניו שמצוה שחובה עליו אין מקיימה אלא מן החולין ולא ממעות מעשר, אבל כשמחזיק את חתנו נוסף לו שכר מיוחד דת"ת דחתנו שבזכות זה מעטרים לו בגן עדן וכמבואר בזוה"ק מובא ביסושה"ע ע"ש.
ולכן אשרי מי שיכול לקיים מצות ת"ת בבניו כשמחזיק בניו מכסף חולין שהיא מצוה רבה וחשובה מאד, אבל כשקשה לו, יתן ממעות צדקה שקרוביו קודמין וכ"ש בנו וחתנו, וטוב שלא יגלה להם שמחזיק ממעות מעשר, שאז כשמדמין שמקבלין משלו מהנה אותם יותר, אבל היינו רק כשמחזיק אותם באורח חיים כבני תורה, אבל כשנותן ברווח גדול ולמותרות אין לו זכות לכך מכסף מעשר, ועיין היטב בקונטרס באריכות שכתבתי בפתיחה לספר "יששכר וזבולון" מבני הרה"ג הרא"ז שליט"א.
