לספר לשדכן מהו החיסרון שהורידו שידוך
שאלה:
כשמורידים הצעת שידוך משום שבמהלך הבירורים שמעו איזה חיסרון, האם מותר לספר לשדכן את החיסרון שבגינו הורידו את השידוך בכדי להפיס דעתו, או שצריך להימנע מחשש שיספר הלאה וכדומה.
תשובה:
מותר לומר לשדכן את החיסרון שבגללו החליט לדחות את ההצעה רק כאשר כוונתו לתועלת, דהיינו שהשדכן יוכל לעזור בבירור העניין לאמיתו, או אם זה בענייני ממון שימצא פתרון וכדומה, או כדי שלא יציע השדכן הצעה זו לאחרים שיכשלו בזה אלא רק למי שלא יפריע לו חיסרון זה, ויאמר לשדכן הטעם שמספר לו.
אך זה דווקא בשדכן ירא שמים, שאין חימוד ממון מעבירו על דעתו להציע שידוכים שאינם הוגנים בעד בצע כסף, שהוא איסור גמור להציע שידוך שיודע שיש בו חיסרון ומסתירו משום "לפני עיוור" וכו' – כמש"כ החפץ חיים (הלכות רכילות, כלל ט, ציורים הלכה ג). ולכן כשמספר לשדכן יר"ש יש בזה תועלת שלא יציע הצעה זו אלא רק למי שיש לו חיסרון כנגד זה, ויודיע להם החיסרון.
[ואיידי דאיירינן בזה, מקום אתי לציין סגולה נפלאה מהרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע בספר המידות (ערך חיתון) והובא בכף החיים (סימן תכו, אות י) וז"ל: "בחורים שרוצים להארס אשה, ילמדו להם לסגולה, שלא יאבדו לומר ברכת הלבנה בכונה ובצבור", עכ"ל. ושמעתי מהגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א שהוא מייעץ זאת הרבה, וזו סגולה בדוקה שרבים נושעו בה].
