מחמת השלג הכבד לא קראו פרשת ויחי, כיצד אפשר להשלימו
שאלה:
בשלג הגדול שהיה בירושלים בעשרה בטבת תשע"ד, ונמשך לשבת קודש פרשת ויחי, השלג היה כבד מאד, והגיע עד למעלה מהברכיים, בהרבה מקומות הגישה לבית הכנסת היתה קשה מאד, ולכן הרבה יהודים לא יכלו ללכת לבית הכנסת לתפילות, וארגנו מנינים בבתים פרטיים, ובמקלטים, אך לא היה להם ספר תורה לקריאה.
לשבת הבאה פרשת שמות, התעוררה שאלה, האם ישלימו את הפרשה, ויקראו ביחד ויחי ושמות, או שמא אין צריך להשלים?
תשובה:
כתב הרמ"א (או"ח סימן קלה ס"ב) אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת. ולכאורה יש לקרות שתי הפרשיות בשבה הבאה.
אולם יש שני טעמים, שלא להשלים הפרשה. א. שכתב במשנ"ב (סק"ז) בשם המהר"ם מינץ (סימן פה) שאם בטלו פרשת ויחי, אין לקרותו עם פרשת שמות כי כשקורין שתי פרשיות, צריך לקרות לאדם אחד, חלק מהפרשה הראשונה וקצת מהפרשה השניה, כדי שיהיו מחוברין, וזה אין נכון לעשותו בשני ספרים.
וטעמו, שהרי תיקון סופרים להפרידם בארבע שיטין שיהיה חלק בין חומש לחומש, וכן אנו נוהגים דלאחר סיום הספר עונים הקהל בקול רם חזק, וטעמא של אותו מנהג, כמו שכתב אחר כל פרק או אחר סיום המסכת הדרן עלך, כלומר מאחר דסיימו הפרק או המסכת השמר לך פן תשכח את הדברים כו', חזור בהן שלא תשכח, או כמו שנהגו לומר לחזן ישר כחך, כלומר גמרת מצוותך, יהי רצון שתזכה לומר יתר מצוות, והכא נמי פי' סיימת החומש יישר כחך, א"כ הקהל קוראים בקול רם כשמסיים החומש, לכן אין סברא ונכון לקרא עוד לאותו גברא תוך החומש השני.
ב. כי בדעת תורה הביא בשם הזכור לאברהם, שמה שכתב הרמ"א שאם ביטלו שבת אחת שקורין הפרשה בשבת הבאה, היינו דוקא כשביטלו בכל בתי כנסיות שבעיר, אבל אם ביטלו רק בבית הכנסת אחד, לא מקרי ביטול. והנה בעניננו ברוב הבתי כנסיות קראו כדין, ורק מקצת בתי כנסיות לא קראו, ואולי אין יכולים להשלים.
ומכל מקום מדי ספק לא יצאנו, שהרי המשנ"ב הביא שיש חולקין וסוברים שלעולם משלימין גם בשתי פרשיות משתי חומשים, ובשלחן עצי שטים כתב דהנוהג כן אין מוחין בידו. גם בכף החיים (סק"ה) הביא הרבה פוסקים שחולקים על מהר"ם מינץ וסוברים שיקראו שתי פרשיות כדי שלא יבטלו התמיד, וצריך לקרותה כסדרה משום תורת ה' תמימה. [וכתב שיקראו לאחד את כל פרשת ויחי, ולא יחברו את שתי הפרשיות, ואח"כ רוב העולים יקראו בפרשת שמות].
אמנם לכאורה יש עצה שבשבוע שלאחר מכן [שכל העולם קוראים שמות] יקראו פרשת ויחי, ובשבוע שלאחר מכן [שהעולם קוראים וארא] יקראו שתי פרשיות שמות וארא, אמנם בדגול מרבבה כתב שכיון שהמג"א הביא דעת המהר"ם מינץ, שלא ישלימו פרשת ויחי, ולא נתן עצה זו, שמע מינה שאין עצה זו טובה, והטעם שאין דוחין דבר שאז הוא זמנו, מפני דבר שעבר זמנו. [ועיי"ש שגם בשני וחמישי אין להשלים, כי בחול יש ביטול מלאכה לעם, וכן כתב בערוך השולחן (ס"ו) שאין משלימים הפרשה בשני וחמישי].
ונראה שיש עצה, שאחד המתפללים יאמר ברכת התורה רק ברכה ראשונה, וכשיוציאו ספר תורה, לא יניחו אותו על הבימה, אלא יניחנו על שולחן צדדי, ואז אותו אדם יברך ברכת אשר בחר בנו שהוא צריך לברכו, כיון שלא בירכו בבוקר, ולשיטות שאין קורין בשתי פרשיות, אם כן אינו קורא אלא כקורא בתורה, ולשיטות שצריך לקרוא, אם כן קראו כדין, ולא יברך לאחריו ברכה, אלא יעמוד שם, ויצא ידי חובתו בברכה אחרונה שמברך העולה הראשון בפרשת שמות.
