מי שדיבר לשון הרע וגרם נזק לחברו האם חייב לשלם הנזק?
שאלה:
בפרשתן (מצורע י"ד, א'): "זאת תורת המצורע". איתא בגמרא ערכין ט"ו ע"ב, אמר ריש לקיש: מאי דכתיב "זאת תהיה תורת המצורע"? זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע.
יש לחקור: מי שדיבר לשון הרע וגרם נזק לחברו, כגון שדיבר על רופא שאינו רופא טוב ופיטרוהו מעבודתו, האם יש לו חיוב לשלם נזקו דהפסידו, או דילמא אין לו חיוב לשלם נזקו דהויא גרמא בנזקין דקיימא לן דפטור?
תשובה:
הנה בשו"ת "תרומת הדשן" (סימן ש"ז) נשאל על מי שהוציא שם רע על שליח ציבור, וסילקוהו הקהל לראובן בשביל הוצאת שם רע של שמעון ושכרו שליח ציבור אחר. ונתברר שדברי שמעון הם שקר וכזב, ומחמת שנאה הוציא שם רע על ראובן. והקהל לא רצו להחזיר את ראובן לשליח ציבור מפני שכבר שכרו אחר ולא יכולים לסלקו, ועל ידי כך הפסיד ראובן מחייתו כי לא מצא להשתכר במקום אחר, ותובע לשמעון דמי בושתו ודמי הזיקו שקיבל מהוצאת השם רע עליו; האם שמעון חייב לשלם או לאו?
ופסק: יראה דאף על גב דשמעון לא עשה טוב בעמיו וגדול עוונו, וצריך כפרה גדולה ומנדין אותו עד שיפייס את ראובן כראוי, אבל מכל מקום מן הדין אין לחייב את שמעון לתת ממון לראובן בשביל כך. והכי איתא בגמרא בבא קמא צ"א ע"א, במערבא אמרי משמיה דרבי יוסי בר חנינא: זאת אומרת ביישו בדברים פטור. ונראה דלאו דווקא ביוש דברים בעלמא, אלא אפילו הוציא שם רע עליו נמי דינא הכי הוא. מדכתב שם הרא"ש דרב שרירא גאון כתב דאף על בושת דברים מנדין אותו עד שיפייסנו כראוי לכבודו, וכתב הרא"ש עליו דכן מסתבר דיותר יש בושת בדברים מחבלה, דאין לך דבר גדול מהוצאת לשון הרע ודיבה על חברו; אלמא דבהכי איירי תלמודא דביישו בדברים פטור. ואין לחייבו לשמעון לשלם לראובן מה שהזיקו והפסיד שכרו, שהרי מחמת הוצאת שם רע שהוציא עליו סילקוהו מהיות שליח ציבור והוא אינו מוצא עוד להשתכר, ונראה דהאי גרמא בעלמא הוא, וגרמא בנזקין פטור.
וכן פסק בשו"ת "האלף לך שלמה" (אורח חיים סימן שס"ג) באחד שהוציא שם רע על סופר והפסיד את פרנסתו, שמהדין פטור מלשלם כיוון שאינו אלא גרמא בנזקין.
