מתי מתחילים לומר תפילת 'ועננו בורא עולם' בשנה מעוברת
שאלה:
בשנת תשע"א בתחילת כסלו, עדיין זרחה החמה במלא תוקפה, ובכל הבתי מדרשות דלקו המזגנים במלא כוחם, וזר שהיה נקלע לארץ ישראל, אם לא היה יודע את התאריך, היה בטוח שזה אמצע הקיץ. בתאריך ט' כסלו, פורסם שמו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל הורה להתחיל לומר את תפילת הגשמים, 'ועננו בורא עולם' בשומע תפילה.
ולכאורה יש לשאול, כיון ששנת תשע"א הייתה שנה מעוברת, והרי מבואר בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סימן צ הו"ד בכף החיים סימן תקעה סק"א) שבשנה מעוברת אין להתחיל את התעניות כסדר המשנה. והיינו שלא להתחיל את התענית מי"ז חשוון, אלא יש לדחותו לי"ז כסלו, שהכל מתאחר בחודש אחד. וא"כ למה הקדימו לומר ועננו בתחילת כסלו, שהיא כתחילת חשון?
תשובה:
תלמיד חכם אחד תירץ באופן נפלא, שעיקר הזעקה אינה רק עבור הגשם, הגשם היא רק תוצאה, אך עיקר זעקתנו הוא איך יכול להיות שכבר חודש שלם אנו זועקים שלש פעמים ביום 'ותן טל ומטר לברכה', ואין שום תזוזה, והשמש עדיין זורחת כאילו באמצע הקיץ, ואנו מרגישים ממש שהתקיים בנו הפסוק (איכה ג ח) 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי'. ועל זה עיקר זעקתנו שנהיה ראוים שהקב"ה ישמע תפילתנו.
אמנם יש לומר שמו"ח זצ"ל סובר כשיטת הדברי יוסף (שו"ת, ח"ב סימן מה) שגם בשנה מעוברת נוהגים כל דיני התעניות כמו בכל השנים, ואין משגיחין על מהלך השמש, וראיה לכך מהמבואר בגמרא בראש השנה דף טו ע"א בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי, אתרוג, ראש השנה שלו אימתי, אמר ליה שבט, שבט דחדשים, או שבט דתקופה, אמר ליה דחדשים, בעא מיניה רבא מרב נחמן ואמרי לה רבי יוחנן מרבי ינאי היתה שנה מעוברת מהו, אמר ליה הלך אחר רוב שנים.
הרי שאף שראש השנה לאילנות תלוי בגשמים, שבט"ו שבט כבר ירדו רוב הגשמים, ובשנה מעוברת לפי מהלך השמש, עדיין לא ירדו רוב הגשמים, מכל מקום אין מתחשבים בזה, הוא הדין גם לענין אמירת התעניות, או אמירת 'ועננו בורא עולם', אין מתחשבים במהלך החמה.
עוד הביא ראיה לזה, שהרי בזמן שקדשו בי"ד את השנים, עדיין לא ידעו בבירור עד ר"ח אדר אם מעברים את השנה, ואם כן נהגו גם בשנה זו, לענין התעניות כבכל השנים, ואם כן לא היו שינויים בין שנה מעוברת לשאר השנים, גם אנו אף על פי שאנו כבר יודעים מראש שתהיה שנה מעוברת, אם כל זה אין לשנות את סדר השנים.
