קיבל על עצמו לגמור בכל יום מעשרת ימי תשובה תהלים, האם יכול לאמרו בליל ר"ה
שאלה:
אדם קיבל על עצמו בל"נ לגמור את כל התהלים בכל יום מעשרת ימי תשובה, כי אז הם ימי דין, הלה ידע שבראש השנה ביום, אין לו כל כך הרבה זמן לומר את כל התהלים, והתחיל לאמרו בליל ראש השנה. העיר לו תלמיד חכם אחד, שיתכן שבליל ראש השנה אינו בכלל הקבלה שלך, כי התכוונת לגמור התהלים בעשרת ימי תשובה שהם ימי דין, אך ליל ראש השנה עדיין אינו יום דין, כי הדין מתחיל ביום, האם הוא צודק?
תשובה:
בשאלה זו מתי מתחיל הדין, האם בליל ראש השנה או בראש השנה ביום, והאם ליל ראש השנה כבר נקרא יום הדין, מצינו בזה נידון בפוסקים.
בשו"ת מהרי"ל (סימן לג) דן האם צריך להשלים את התענית של ערב ראש השנה, וכתב שמהר"א מווינא כתב להשלים התענית, וטעמו שבערב ראש השנה אין אוכלין ביום, כדי שלא יוסיפו מחול על הקדש בהאי יום טוב משום דיומא דדינא הוא, וכמדומה שכן הורה מהר"מ ז"ל במגנצאכג. ולכאורה שמענו מדבריו, שגם בליל ראש השנה מתחיל כבר הדין, ולכן אין להוסיף עליו.
עוד ראיה שבליל ראש השנה מתחיל כבר הדין, מהמבואר בברכות (דף יח ע"ב) מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ראש השנה בשני בצורת, והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות, יעו"ש ששמע מה שיקרה בעולם באותה שנה, וכתב המהרש"א שכל זה היה בחלום, לפי שהחלומות של ליל ראש השנה יותר אמיתיים שהוא יום הדין, ולכך מתענין בו כל ימיו מי שרואה חלום בו. הרי שבליל ראש השנה כבר נפסק הדין, מה יהיה בכל השנה.
ובגיליוני הש"ס (ברכות שם) כתב ששמע להקשות, שהרי בליל ראש השנה עדיין לא מתחיל הדין, וכמבואר בראש השנה דף ח ע"ב, שאין בית דין של מעלה נכנסין לדין, אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החודש. והרי הבי"ד אין מקדשין את החודש בלילה רק ביום, ואיך שמעו הרוחות בליל ראש השנה מה יהיה, והיא קושיא חמורה. והוסיף להקשות שבבא בתרא (דף י ע"א) במעשה שרבן יוחנן בן זכאי ראה בחלומו על בני אחותו שיחסרו שבע מאות דינרים באותו שנה. וכתב רש"י (ד"ה חזא) שזה היה במוצאי יום כיפור, ובב"ח גרס במוצאי ראש השנה, והטעם שלא כתב רש"י שזה היה בליל ראש השנה משום שבליל ראש השנה אין כלל דין למעלה, ועל כרחך שהיה החלום רק במוצאי ראש השנה.
וכן כתב בספר אמרי נועם (ברכות שם) מהגר"א שהמעשה עם החסיד היה בליל שני של ראש השנה, כי בליל הראשון עדיין לא נגזר כלום.
וכעין זה כתב בלבוש (סימן תקפד ס"א) שהדין הוא בשלש שעות ראשונות של היום, וכעין זה כתב בסימן תקצ"ו (ס"א) שלאחר תפילת היום אין צריך שוב לומר 'לשנה טובה תכתב', שהרי הוא אחר הכתיבה, שהכתיבה היא בעת התפלה בג' שעות ראשונות. ובמג"א (סימן תקפב סק"ח) חולק שהכתיבה היא עד חצות, יעו"ש. אבל עכ"פ משמע שלכו"ע אין דין בלילה.
ומקור הדין הוא מהגמרא בעבודה זרה (דף ד ע"ב) אמר רב יוסף לא יתפלל אדם מוסף בשלש שעות ראשונות של ראש השנה, שכיון שאז הוא שעת הדין, שמא יעיינו במעשיו.
ולפי זה לכאורה גם בעניננו כיון שליל ראש השנה עדיין אינו יום הדין, אולי לא יתחיל לומר את התהלים.
