קניית מקום בבית הכנסת לימים נוראים ממעות מעשר כספים
שאלה:
נשאלתי מאברך אחד, דהיות שמוכרים כעת מקומות בעזרת נשים לימים נוראים הבעל"ט, והוא רוצה לקנות מקום לאשתו ואין לו מעות, אם מותר לו לקחת הכסף ממעשר כספים, דבין כך אזיל המעות לצדקה להחזקת בית המדרש. עכ"ל.
תשובה:
ועתה שאלה זו תלויה בשלוש שאלות:
אם מעשר כספים צריכים לתת דווקא לעניים או אפשר לתת אפילו לשאר מצווה.
על הצד שאפשר לתת מעשר כספים לשאר מצוות, אם החזקת בית המדרש נחשבת לדבר מצווה שיהא מותר להחזיקה ממעשר כספים.
אם נאמר שמותר לתת ממעשר לשאר מצווה, וכן שהחזקת בית המדרש נחשבת לדבר מצווה, אם מותר שתהיה לו טובת הנאה במה שנותן המעשר להחזקת בית המדרש.
הנה כתב הרמ"א ביו"ד סימן רמ"ט סעיף א': "אין לעשות ממעשר שלו דבר מצווה, כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצווה, רק יתננו לעניים" [ומקורו ממהרי"ל הלכות ראש השנה]. עכ"ל. אלמא דמעשר כספים צריכים לתת לעניים דווקא ולא לשאר מצווה. אמנם בבאר הגולה שם פירש שלא בא [הרמ"א בשם מהרי"ל] למעט אלא מצווה שכבר נתחייב בה, אבל מצווה שלא נתחייב בה מכבר, מודה מהרי"ל שרשאי לעשות ממעות מעשר [עיין ש"ך ס"ק ג' מה שכתב המהרש"ל והדרישה בשם תשובת מהר"ם ועיין שם בפ"ת ס"ק ב' מה שכתב על זה].
וכדברי הבאר הגולה משמע בט"ז ס"ק א', שכתב וז"ל: "ולעניין לקנות מצווה בבית הכנסת במעות מעשר, נ"ל דאם בשעת קניית המצוות היה דעתו על זה, שרי. דהא המעות לצדקה אזלי, ואף שהוא נהנה במה דמכבד לקרות לאחרים לס"ת, אין זה איסור, שהרי בכל מעשר יש טובת הנאה לבעלים. מה שאין כן אם בשעת קניית המצוות לא נתכוון ליתן ממעשר ואחר כך רוצה לפרוע ממעשר, הוי ליה כפורע חובו ממעשר". עכ"ל.
מוכח בפירוש מהט"ז דעתו כהבאר הגולה, שרק מצווה שכבר נתחייב בה אסור לתת ממעשר, דהוי כפורע חובו, אבל מצווה שדעתו על זה לכתחילה שלוקח ממעות מעשר מותר. ונראה דלפי זה נתיישבה שאלה א', דמעות מעשר מותר לתת גם לשאר דבר מצווה באופן שנתבאר. ועוד נראה שמדברי הט"ז נתיישבה שאלה ג', דמותר שתהיה לו טובת הנאה מזה, כמו שכתב הט"ז דאף שהוא נהנה במה שמכבד לקרות לאחרים לס"ת אין זה איסור, שהרי בכל מעשר יש טובת הנאה לבעלים. עכ"ל.
ואכתי נשאר ליישב רק שאלה ב', אם החזקת בית המדרש נחשבת לדבר מצווה שיהא מותר להחזיקה ממעשר. והנה בערוך השולחן סימן רמ"ט סעיף ח' משמע בפירוש דהחזקת בית המדרש נחשבת לדבר מצווה לגבי מעשר, דכתב דכל מה שנותן צדקה למשרתי הקהלה ודאי דהוי בכלל צדקה והוי בכלל מעשר. ע"ש.
ועכשיו לפי מה שנתבאר עד כאן, נראה דמותר לקנות מקום בעזרת נשים ממעות מעשר, אבל פשוט דכל זה רק אם היה דעתו לכתחילה בשעת קניית המקום שישלם ממעות מעשר. משא"כ אם בשעת קניית המקום לא נתכוון ליתן ממעות מעשר ואחר כך רוצה לפרוע ממעות מעשר אסור, דהוי ליה כפורע חוב ממעשר. כן נלענ"ד.
וכן כל זה אם מיד כשהתחיל לנהוג בהפרשת מעשר כספים התנה שיוכל לעשות ממנו דבר מצווה, משא"כ אם בפעמים הראשונים נהג להפריש מעשר מריווח שלו ולתתו דווקא לעניים, אז אינו יכול לשנות ולעשות ממנו דבר מצווה אחר, כמבואר בשו"ת חתם סופר יו"ד סימן רל"א. וכן הוריתי לו למעשה.
וכאן המקום לציין דאין ללמוד מתשובה זו שיכולים לקנות כל דבר מצווה ממעות מעשר, אלא שבכל דבר מצווה, כגון אתרוג, שופר וכדו', צריך לדון בפני עצמו, דיש פרטי דינים שמשנים הדין בכל מצווה באופן אחר כמבואר בפוסקים, ולא הארכתי כאן דאין כאן מקומו.
