שכח 'ותן טל ומטר' בליל ז' בחשוון ויצא לחו"ל
שאלה:
דנו הפוסקים (ראה באר היטב אורח חיים סימן קי"ז ס"ק ד', שהביא את השיטות בזה; וראה מה שהארכנו בזה בבאר יעקב ח"א, חיי שרה) בבן ארץ ישראל שנמצא בחוץ לארץ בין ז' בחשוון ליום ששים לתקופה, האם נוהג כמקום שיצא ממנו ושואל 'ותן טל ומטר', או שמא כמקום שבא לשם שעדיין אין שואלים על המטר.
תשובה:
אמנם כתב הברכי יוסף (שם ס"ק ז'), שבן ארץ ישראל הנמצא בארץ ישראל בז' בחשוון, וכבר התחיל לשאול כמנהג ארץ ישראל, ואחר כך יצא לחוץ לארץ, ועדיין לא הגיע יום ס' לתקופה, ימשיך לשאול כבני ארץ ישראל, 'דלא ליהוי כחוכא ואיטלולא'. וכן נקט השערי תשובה (שם ס"ק ד') להלכה. אמנם בשו"ת שבט הלוי (ח"י סימן כ"ב) כתב שלא יזכיר 'טל ומטר' בברכת השנים אלא בשומע תפילה.
הנה, מהטעם שכתב הברכי יוסף שלא יהיה חוכא ואיטלולא, מוכח שכל זה רק אם באמת הזכיר 'טל ומטר', אבל אם שכח לשאול על המטר בארץ ישראל, אף שכבר הגיע זמן שאלה, מכל מקום אינו ממשיך לשאול בחוץ לארץ, שלא שייך כאן חוכא ואיטלולא, שהרי עדיין לא התחיל לשאול.
מעתה יש לעיין מה הדין בשכח לשאול בערבית של ז' בחשוון בארץ ישראל, ויצא לחו"ל, שכאמור אינו ממשיך לשאול בחו"ל, האם יש לו להשלים בחו"ל עוד תפילה לתשלומין, וכדין כל מי ששכח לשאול על הגשם. או שמא אין לו להתפלל עוד תפילה, מאחר שבין כך אינו מתקן ומשלים את שאלת הגשם ששכח בארץ ישראל, שהרי כאמור בחו"ל אינו ממשיך לשאול.
לכאורה היה נראה שזה תלוי במחלוקת ראשונים, בשכח להזכיר 'יעלה ויבוא' במנחה של ראש חודש, האם יש לו להתפלל בערבית של מוצאי ראש חודש שתים. דעת רבינו יהודה (בתוספות ברכות כ"ו ע"א ד"ה טעה) שאינו מתפלל שתים, כיון שבין כך לא יזכיר 'יעלה ויבוא', שהרי כבר אינו ראש חודש. ודעת חכמי פרובינצא (בתלמידי רבינו יונה ברכות י"ח) שמתפלל שתים, שמאחר שלא התפלל מנחה כדינה, הרי זה כאילו לא התפלל כלל, ולכן צריך להתפלל ערבית שתים, כדי להשלים את עצם התפילה. והארכנו במקום אחר (באר יעקב ח"א שם; ח"ב מועדים, שבת; שם, שמיני עצרת), ששורש המחלוקת הוא, במי ששכח הזכרה, האם זה נחשב כמי שלא התפלל כלל, או שמא עלתה לו התפילה, אלא שחיסר ההזכרה שהיה צריך להזכיר, ומחמת זה צריך לחזור ולהתפלל. ואם כן לכאורה הוא הדין כאן שאינו מתקן ה'טל ומטר' שהחסיר.
אולם שמעתי מהרה"ג ר' דוד לייב גרינפלד שליט"א (רב קהילת קהל ישראל בוינה) שרצה לחדש, שלא נחלקו תוספות וחכמי פרובינצא אלא באופן שאינו חוזר בעיקר זמן התפילה, אלא בזמן ה'השלמה', שבזה יש לומר שלא שייך 'תשלום' אלא באופן שמתקן מה שהחסיר, אבל כל שעדיין נמצא בתוך עיקר זמן החיוב, אינו בתורת 'תשלומין', ולכולי עלמא צריך לחזור ולהתפלל אף אם לא יתקן. ולפי זה יש לו לחזור ולהתפלל בחו"ל לכו"ע אם הוא עדיין בתוך עיקר זמן החיוב של תפילת ערבית.
ברם, מדברי רבי עקיבא איגר (הגהות שולחן ערוך, אורח חיים סימן קפ"ח סעיף ח') מוכח שלא כדבריו. שרבי עקיבא איגר פסק לעניין מי ששכח לומר 'רצה' בסעודת שבת סמוך לחשיכה ונזכר במוצאי שבת לאחר שהבדיל, שאינו חוזר ומברך, אף שעדיין נמצא בתוך שיעור עיכול, מאחר שבין כך לא יזכיר 'רצה' ולא יתקן את החסרון. ומוכח שאף כשהוא עדיין בתוך עיקר זמן החיוב אינו חוזר לדעת רבי יהודה כל שלא יתקן את החסרון. ואם כן הוא הדין לענייננו, שאף שעדיין נמצא בתוך עיקר זמן תפילת הערבית ששכח בה 'טל ומטר', מכל מקום לדעת רבי יהודה אינו חוזר ומתפלל, מאחר שלא יתקן ה'טל ומטר' שהחסיר.
