שלח שליח להדליק עבורו נר חנוכה, והדליק בעת שישן, האם קיים המצוה
שאלה:
ראובן נסע לשבת חנוכה להוריו הדרים בעיר אחרת, ודעת מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שעיקר חיוב ההדלקה הוא בביתו שהוא דר שם, ולא בבית שהוא מתאכסן שם, ולכן מינה שליח כדי שידליק עבורו בביתו, והשליח עשה שליחותו, לאחר ההדלקה התקשר השליח ורצה לבשר שעשה שליחותו והדליק עבורו נרות חנוכה, ואז התברר לו שבעת ההדלקה המשלח ישן, ועתה נסתפק האם המשלח יצא ידי חובתו, או שמא צריך להעיר אותו, ולכבות את הנרות ולהדליקם שוב?
תשובה:
נאמר בסנהדרין דף מז ע"א שהאוכל חלב והפריש קרבן ונשתטה, וחזר ונשתפה, הואיל ונדחה ידחה, ולא אמרינן שדינו כישן בינתיים, שלא נדחה קרבנו. וכתבו התוס' שהגמרא לא רצתה לדמות שוטה לישן לגמרי, דישן חזי אפילו בשעה שהוא ישן, כדתנן בגיטין (דף כח ע"א) השולח חטאתו ממדינת הים מקריבין אותו בחזקת שהוא קיים ולא חיישינן שמא ישן בשעת הקרבה.
אולם בחידושי רבינו יונה כתב שיתכן שהשולח חטאתו שמקריבין, מיירי בשעה שאין דרך בני אדם לישון. וביד רמ"ה כתב בפירוש שאימא כישן, היינו כמו ישן שאין ראוי להקריב לו קרבן עד שיעור, דלרצונו כתיב, ואפילו הכי כי מיתער מיהא לא מידחי.
ולכאורה נחלקו בזה האחרונים, דהנה כתב השו"ע (סימן נה ס"ו) שהישן מצטרף לעשרה. והביא המשנ"ב (ס"ק לג) שהט"ז חולק וס"ל דאין מצטרף, והסכים עמו הפר"ח, דישן חשיב כשוטה, עיין שם.
אלא שאי אפשר לומר שישן חשיב כשוטה, דהא אמרינן בגיטין (דף ע ע"ב) אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס, וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום. אר"ש בן לקיש כותבין ונותנין גט לאלתר, ור' יוחנן אמר אין כותבין אלא לכשישתפה, במאי קמיפלגי, ר"ל מדמי ליה לישן, ור' יוחנן מדמי ליה לשוטה. הרי שלכו"ע אין ישן חשיב כשוטה. וכן כתב הבית שמואל (סימן קכא סק"ב) שאם צוה לכתוב גט לאשתו ונשתכר, שכותבין בעת שכרותו שדמי לישן, שאין זה מבטל השליחות. הרי מבואר בגמרא שהעושה שליח והלך לישון השליחות אינה מתבטלת.
וכתב בכתבי קהילות יעקב (שבת סימן לד) לתרץ למה בקרבן אי אפשר להקריב כשהוא ישן, שבקרבן יש דין מיוחד שצריך להיות לרצונו, ונחלקו התוס' והיד רמה האם צריך שיהיה לרצונו גם בשעת הקרבת הקרבן וזהו דעת רבינו יונה והיד רמ"ה, אולם דעת התוס' שדי במה שרצה מקודם, ולכן אפשר להקריב כשהוא ישן, עכ"ד.
ומה שכתב המשנ"ב שישן חשיב כשוטה, יש לדחות דהיינו דוקא לענין צירופו למנין, שצריך עכשיו דעתו שישמע התפילה, אבל לענין שליחות כשגילה דעתו קודם שהוא עושה שליח ורוצה המצוה, אין צריך שיהיה ער בשעת עשיית המצוה, וגם בעניננו יצא ידי חובת ההדלקהל.
ובלאו הכי יתכן שיצא הישן בנר חנוכה, שהנה כתב המג"א (סימן תרעט סק"א) שאשה שהדליקה נרות שבת, ועדיין לא הדליקה נרות חנוכה, לפי מנהגנו שהאשה מקבלת שבת בהדלקת נרות, לא תדליק, אלא תאמר לאחר להדליק. והקשה הפמ"ג שהא קיי"ל שכל דאיהו לא מצי עשה לא מצי משויא שליח, ואיך תאמר לאחר להדליק בשבילה. וי"ל דבנר חנוכה לא צריך ממש שליח, כיון שממונו הוא, ואחר מעשה קוף עביד, ומ"מ צ"ע איך השליח מברך את הברכות, וצ"ע, עכ"ד. וא"כ יתכן שאף נאמר שישן אינו יכול לעשות שליח, מ"מ בנר חנוכה שהנרות הם ממונו, יצא בהדלקת נרות.
