שעטנז במטריה (שירעם)
שאלה:
על דבר השאלה מאחד שעוסק ביבוא חפצים מחו"ל, אם מותר לו להביא מטריות שיש בגג שלהם שילוב של שעטנז, ולמוכרם לרבים.
תשובה:
הנה לכאורה אין איסור שעטנז במטריה, שעשוי להגן עליו מן הגשמים או השמש, כיון שאינה העלאה על גופו, וכדאיתא בירושלמי (כלאים פרק ט, הלכה ו) דאהלים אין בהם כלאים וכ"פ הרמב"ם (פרק י מהל' כלאים הל' יב), והרמ"א (סי' שא, סעי' א) דמותר לפרוס בגד כלאים על גיגית שרוחץ עי"ש. והיינו כיון שאינו נוגע בגופו. ומשום הכי התיר הט"ז (ס"ק ב) לישב בעגלה שגגה עשוי מכלאים, אלא שיש ליזהר שלא יגע בצדדים, ומיהו מסיק דמ"מ אנשי מעשה נזהרים בזה, עי"ש.
ולפ"ז הן הכי נמי במטריה, כיון שאינו נוגע בגופו מותר להשתמש בו אע"פ שיש בגגו כלאים, וכ"כ בשו"ת חלקת יעקב (חלק א, סימן קיח), ובדרך אמונה (כלאים פרק י, אות קיז), עי"ש.
מיהו הלכה למעשה בנידון דידן, שרוצה להביאם למוכרם לרבים, נראה דצריך להימנע מזה. דהנה נהי שאין בזה איסור שעטנז כשמשתמש בו כדי להגן עליו מן הגשמים, מ"מ אם מצמידו לגופו כשיש רוח חזקה יש בהו בית מיחוש, דהנה כבר הזהיר הט"ז שיש ליזהר שלא יגע בצדדים, ואע"פ די"ל דבנוגע המטריה במקרה בגופו לית לן בה כיון שאינו דרך לבישה והעלאה, והו"ל כדבר שאין מתכוין וכו', וכדצידד לומר הגר"י בלוי זצ"ל במלבושי ישע (פרק ד, ס"ק יד), אך איהו ז"ל מסיק בזה"ל, אלא שאפשר שלפעמים יש שאינו יכול להשתמש במטריה כי אם כשמצמידו לגופו, כגון ברוח חזקה, שאפשר דכיון שעושה כן בכונה להעלאה, אע"פ שאין דרך בכך, הוי כדין עראי, שאסור בכלאים, עכ"ד, עי"ש מה שהאריך בזה.
וממילא בנוגע ליחיד, שפיר יכול ליזהר שלא להצמידו לגופו בכל ענין, אבל כשרוצה להביאם ולמכרם לרבים בעינן למיחש, ושלא יבואו להיכשל בזה, וכדמשמע בש"ך (יו"ד סי' דש, ס"ק א) שאם יש לחוש שמא ישתמש [בבגד שמיועד לתשמיש שאין בו איסור כלאים] לתשמיש שיש בו איסור כלאים לא יעשנו מכלאים, עי"ש, וא"כ הה"נ בנידו"ד נראה שאין לעשות כן למוכרם לרבים.
