קיצור שולחן ערוך: הלכות ראש השנה (סי' קכט ח-ט)
סעיף ח':
לְאַחַר גְּמַר תְּפִלַּת מַעֲרִיב בְּלֵיל רִאשׁוֹן, נוֹהֲגִין לוֹמַר כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵב וְתֵחָתֵם. וְלִנְקֵבָה אוֹמְרִים, תִּכָּתֵבִי וְתֵחָתְמִי.
אֲבָל בַּיּוֹם אֵין אוֹמְרִים, לְפִי שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה הַכְּתִיבָה קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם. וּבְלֵיל שֵׁנִי יֵשׁ נוֹהֲגִין לְאָמְרוֹ, כִּי לִפְעָמִים נִדּוֹנִין בְּיוֹם שֵׁנִי.
סעיף ט':
בִּסְעֻדַּת הַלַּיְלָה נוֹהֲגִין לַעֲשֹוֹת סִימָנִים לְשָׁנָה טוֹבָה, טוֹבְלִין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁ, וְאַחַר שֶׁאָכַל כְּזַיִת אוֹמֵר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. וְאַחַר כָּךְ טוֹבֵל קְצָת תַּפּוּחַ מָתוֹק בִּדְבַשׁ וּמְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" וְאוֹכְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר גַּם כֵּן "יְהִי רָצוֹן" וְכֻלֵּי.
