הקב"ה מאריך אפו להיפרע מהרשעים
ומבאר מתי שמח הקדוש ברוך הוא בהאבדת הרשעים.
ושואל, וְאִי תֵימָא - ואם תאמר, הָא תָנֵינָן - הרי למדנו (ראה סנהדרין לט:) דְּלֵית חֶדְוָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אִיהוּ עָבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבַיָּא - שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כאשר הוא עושה דין עם הרשעים, והיינו משום שאין התפארת מתייחד אז עם המלכות. ומשיב, אֶלָּא, תָּא חֲזִי - בוא ראה, בְּשַׁעֲתָא דְאִתְעֲבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבַיָא - בשעה שנעשה הדין ברשעים, חֶדְוָון וְתוּשְׁבְּחָן קַמֵּיהּ עַל דְּאִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא - יש שמחות ושבחים שמשבחים לפני הקדוש ברוך הוא על שנאבדו מהעולם. וְהָנֵי מִלֵּי - והדברים הללו הם כַּד מְטָא הַהוּא זִמְנָא דְּאוֹרִיךְ לוֹן - כאשר כבר הגיע אותו הזמן שהאריך להם הקדוש ברוך הוא אפו כדי שיחזרו בתשובה, וְלָא תָאבָן לְגַבֵּיהּ מֵחוֹבַיְיהוּ - ואלו הרשעים לא שבו בתשובה אליו מעוונותיהם, אז שמח הקדוש ברוך הוא באיבודם, ומתייחדים תפארת ומלכות. אֲבָל אִי אִתְעֲבִיד בְּהוּ דִינָא עַד לָא מְטָא זִמְנַיְיהוּ - אבל אם נעשה בהם דין עד שלא הגיע הזמן שהאריך להם הקדוש ברוך הוא, דְּלָא אִשְׁתַּלִּים חוֹבַיְיהוּ - שלא נשלם עוונם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר - כמו שנאמר (בראשית טו טז) 'כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי עַד הֵנָּה', שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם שלא יתן את הארץ אלא לדור רביעי, כי עדיין לא נתמלא סאתם של האמורי, אשר בשבילם צריכים ליאבד מן הארץ. כְּדֵין לֵית חֶדְוָה קַמֵּיהּ וּבָאִישׁ קַמֵּיהּ עַל דְּאִתְאֲבִידוּ - אז אין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא, ורע בעיניו על מה שנאבדו הרשעים מן העולם, ואין התפארת מתייחד עם המלכות, מפני שעוררה דינים בעולם שלא בצדק.
