כדי להרים דגלו של הצדיק בעולם הזה ובעולם הבא, הקדוש ברוך מביא עליו נסיון
ושואל רבי יהודה, וְאַף עַל גַּב דְּהָא אִתְּמָר - ואף על פי שהרי למדנו באופן אחר את פירוש הפסוק (לעיל וירא קיט:), 'וְהָאֱלהִים' שהוא מידת הדין, 'נִסָּה אֶת אַבְרָהָם' נכלל במידת החסד הרמוז באברהם. מתרץ רבי יהודה, מכל מקום עדיין לא יתיישב תיבת 'נִסָּה' לפירוש ההוא, ולכך יותר נכון הפירוש המבואר כאן, בְּגִין דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָרִים דִּגְלָא דְאַבְרָהָם בְּעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא - בעבור שעמד בנסיונו הרים הקדוש ברוך הוא את דגלו של אברהם בעיניהם של כל העולם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב - זהו שכתוב 'נִסָּה אֶת אַבְרָהָם', והיינו פירוש 'נִסָּה' מלשון הרמה. אוּף הָכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין לַאֲרָמָא דִגְלָא דְצַדִּיקַיָא אִיהוּ בָּחִין לוֹן - כמו כן, כשהקדוש ברוך הוא רוצה להרים את דגלם של הצדיקים, הוא בוחן ומנסה אותם, כדי לַאֲרָמָא רֵישַׁיְיהוּ בְּכָל עַלְמָא - להרים את ראשם בכל העולם, ויזכו לקבל שכרם בעולם הבא.
וזהו פירוש הפסוק שהתחיל בו רבי יהודה 'יְהֹוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאוֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ', שכדי להרים דגלו של הצדיק בעולם הזה ובעולם הבא, הקדוש ברוך הוא בוחן אותו ומביא עליו נסיון.
