לאחר שביאר את מצות ידיעת ה' בכללות, יבאר כי בפרטי המצוה שיש לדעת את ה' גם בפרטות

וְסוֹפָא דְכֹלָּא - וסוף הכל, כלומר לאחר שיקיים את המצוה הראשונה שהיא ידיעת ה' בכללות, ולאחר שילמד ויֵדע את כל המצוות, אז צריך לקיימו בִּפְרָט, והיינו לְמִנְדַּע לֵיהּ בִּפְרָט - לידע את ה' בפרטות, שהיא ידיעת סתרי תורת הקבלה וסדרי הנהגתו את התחתונים, שבידיעתם מוסיף בידיעת ה' ובהכרת מציאותו.

לאחר שביאר מהי מצות ידיעת ה' בכלל ובפרט, יבאר פנימיות ענין כלל ופרט.

וּכְלָל וּפְרָט אִיהוּ רֵישָׁא וְסוֹפָא - וידיעות כלל ופרט אלו שהתבאר שהם ראשית הידיעה וסוף הידיעה, הם רָזָא דְכָר - שם הוי"ה, וְנוּקְבָּא - שם אדנ"י, כַּחֲדָא - המתייחדים כאחד על ידי שהאדם עוסק בכלל ופרט אלו. כי ידיעת ה' בכללות, שהיא הכרת מציאותו, היא בבחינת שם הוי"ה, כי שם זה מורה על מציאותו יתברך. וידיעת ה' בפרטות, שהיא ידיעת סדרי הנהגת הבורא, היא בבחינת שם אדנ"י, כי שם זה מורה על שלטון השי"ת בעולם ובתחתונים. וְאִשְׁתְּכַח בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא דְּאִתְעַסַּק בִּכְלָל וּפְרָט - ונמצא, כי על ידי שעוסק האדם בעולם הזה בידיעת ה' בכלל ובפרט, הוא עוסק ביחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה שהם בחינת דכר ונוקבא.