אם יש איסור לזר לברך ברכת כהנים בלי ברכה
כתב הרמ"א (או"ח סי' קכח סק"א), שאסור לזר לישא את כפיו אפילו עם כהנים אחרים.
וכתב בציונים לרמ"א (מדרכי משה שם אות א), שמקורו ממה שאמרו בכתובות (כד:) שכהן העולה לדוכן עובר בעשה, ובתוספות (שבת קיח: ד"ה אילו) הביאו שר"י הקשה שאינו יודע מה איסור עשה יש בזר העולה ומברך את ישראל בברכת כהנים.
ובמגן אברהם (סק"א) כתב שלדעת ר"י האיסור הוא במה שמזכיר שם שמים לבטלה בברכה, וזהו איסור עשה שיש בברכת כהנים.
ובנודע ביהודה (שו"ת, או"ח קמא סי' ו) כתב שנחלקו שני לומדים בפירוש דברי המגן אברהם בדעת ר"י שיש איסור בהזכרת שם שמים לבטלה בברכה, אם הכוונה היא לברכת 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו לברך את עמו ישראל באהבה', שברכה זו אינה שייכת בזר ולכן אם בירך אותה הזר עבר על איסור הזכרת שם שמים לבטלה, או שמא גם אם אינו אומר ברכה זו, הרי הוא עובר על איסור הזכרת שם שמים לבטלה בברכת הכהנים עצמה, במה שאומר 'יברכך ה' וישמרך' וגו', שכיון שאין הברכה שייכת אלא בכהנים, אם בירך אותה הזר עבר על הזכרת שם שמים לבטלה, אף על פי שלא הקדים לה ברכת 'אשר קדשנו'.
ומה שהביא את הלומדים להסתפק שמא יש איסור הזכרת שם שמים לבטלה בברכת הכהנים עצמה, במה שאומר 'יברכך ה' וישמרך' וגו', הוא מתוך מה שהביאו בסוגייתנו דברי רבי שמעון, שט"ו עבודות נמסרו לבני אהרן, והם היציקות והבלילות והפתיתות והמליחות והתנופות וההגשות והקמיצות וההקטרות והמליקות והקבלות וההזאות והשקאת סוטה ועריפת עגלה וטהרת מצורע ונשיאות כפים בין מבפנים בין מבחוץ, והקשו על המשנה שהכשירה בלילה בזר, שהיא שלא כדברי רבי שמעון. ומבואר בזה שכל אותם ט"ו עבודות אינם כשרים בזר, ובכללם גם נשיאת כפים בחוץ, ואם כן מוכח שנשיאת כפים אינה שייכת בזר.
ובנודע ביהודה דחה ראיה זו, שאף שכל ט"ו העבודות נמסרו לבני אהרן, מכל מקום אין מוכח מתוך כך שהם פסולים בזר. ומה שהיה פשוט לגמרא שבלילה פסולה בזר, הוא משום שלענין עבודות שבקרבנות למדו (זבחים טו:) מפסוקים, שכל עבודה שנמסרה לכהנים ונעשתה על ידי זרים הרי היא פסולה בכך, ולכן מאחר ששמענו מדברי רבי שמעון שבלילה היא בכלל העבודות שנמסרו לכהנים, הרי אנו יודעים שהיא פסולה בזר, כיון שהיא מכלל עבודות שבקרבנות. אבל לענין נשיאת כפים, אף על פי שהיא מהעבודות שנמסרו לכהנים, אינה פסולה בזרים. [ועיי"ש שדן עוד לחלק בין נשיאת כפים במקדש לנשיאת כפים בחוץ. וכן נקט במגן גבורים (סי' קכח שה"ג סק"ב) שרק בברכת כהנים בפנים יש איסור בברכה עצמה, אבל בחוץ האיסור הוא רק בברכת 'אשר קדשנו', ובזה ביאר מה שלא מנו בסוגייתנו את נשיאת הכפים בפנים ונשיאת הכפים בחוץ כשתי עבודות ויהיו בין הכל ט"ז עבודות]. ואם כן מסוגייתנו אין ראיה כלל שיש איסור לזר לברך ברכת כהנים. ובפשט דברי המגן אברהם ביאר הנודע ביהודה שיש לפרשם בין אם נאמר שהאיסור הוא בברכת הכהנים עצמה, ובין אם נאמר שהאיסור הוא בברכת 'אשר קדשנו', ומכל מקום מסיק שהמכוון יותר הוא שהאיסור הוא בברכת כהנים ממש, ולא בברכה שלפניה.
