עמידה מפני תלמיד חכם כשעוסק במלאכתו
בגמרא מבואר שאין בעלי אומניות רשאים לעמוד מפני עוסקים במלאכת מצוה בשעה שעוסקים במלאכתם, ורק מפני מביאי הביכורים היו עומדים מפני שהיא מצוה בשעתה או כדי שלא ימנעו לעתיד לבוא מלהביא ביכורים. וכתב רש"י (ד"ה אין בעלי) שמדובר בפועלים העוסקים במלאכת אחרים ולא בעוסקים במלאכת עצמם, ופירשו התוספות (ד"ה אין בעלי), שבא לפרש בזה הלשון 'אינם רשאים', שמשמע שיש איסור בעמידה בפני עושי המצוה באמצע המלאכה, ולכאורה הרי אין שום איסור בדבר. ועל כן פירש שמדובר בעוסק במלאכת אחרים ואיסור יש בדבר מפני שמפסיד מלאכתו של בעל הבית.
והתוספות עצמם פירשו בעוד אופן, שמדובר בעוסק במלאכת עצמו, ולשון 'אין רשאים' מתפרש לפעמים כמו 'אין חייבים', וכוונת הגמרא שאין חיוב לעמוד לפניהם כיון שעוסק במלאכה, ואפילו אם היא מלאכת עצמו. וכן כתבו התוספות גם לפי פירושו של רש"י, שדין זה נראה דין אמת, שאין צריכים לעמוד בפניהם אפילו כשעוסקים במלאכת עצמם.
והר"ן (טז: ד"ה אין בעלי) כתב שאפשר עוד לומר, שאף בשל עצמו אין רשאי לעמוד ואיסור יש בדבר, שכיון שמעיקר הדין פטור משום שמקיש הכתוב קימה להידור (ויקרא יט לב), והרי כל בעלי אומניות אינם עומדים מפניהם, ואם אדם זה יעמוד יהיו הללו נראים כמבזים תלמידי חכמים ועושי מצוה.
ולהלכה פסק בשו"ע (יו"ד סי' רמד ס"ה) כשני תירוצי התוספות, שהעוסק במלאכת עצמו אינו צריך להפסיק, והעוסק במלאכת אחרים אינו רשאי להפסיק. ודעת הר"ן לא נפסקה להלכה.
וכתב בערוך השולחן (שם ס"ח), שלפי דברי הש"ך (שם סק"ד) שהדין שאין ראוי לתלמיד חכם לעבור לפני הציבור ולהטריחם לעמוד מפניו אינו שייך עכשיו במדינות שלנו, כיון שיושבים על הכסאות ואין טורח בעמידה, ודווקא כשישבו על הקרקע היה טורח לעמוד ולא בזמנינו זה, אם כן גם מה שאמרו שבעלי אומניות אינם צריכים לטרוח ולעמוד אינו אלא בזמנם שישבו על הקרקע והיה בזה ביטול מלאכה, אבל עכשיו שיושבים על הכסא ואין זה אלא רגע כמימרא לעמוד ומיד לישב, לא שייך בזה ביטול מלאכה, וצריך לעמוד מפני תלמידי חכמים ועושי מצוה אפילו כשעסוק במלאכתו.
ובברכת נפתלי (ח"א פ"ד ס"ה) כתב עוד בשם בעל הקובץ תשובות, שגם הדין שפועל שעושה מלאכתו של בעל הבית אסור להפסיק ולעמוד בפני תלמידי חכמים ועושי מצוה, אף הוא לא נאמר אלא בזמן הגמרא שבעל הבית היה מקפיד על פועליו שלא יפסיקו ממלאכתם אפילו רגע אחד, אבל בזמן הזה שאין רגילים להקפיד, גם שכיר צריך לעמוד, אלא אם כן הקימה מפרעת את עבודתו, כגון שהוא מנקב מרגליות או סופר סת"ם וכיוצא בזה.
