דין סופר שאינו מקפיד על עוקץ דרבינו תם
בגמרא מבואר שתפילין ומזוזות צריכים שיהיו נכתבים כתיבה תמה, ואם חיסר אפילו קוצו של יו"ד מהם הרי הם פסולים. ופירש רש"י (ד"ה קוצו) שקוץ זה היינו רגל ימיני של יו"ד. והקשו עליו הראשונים שדין פשוט הוא שרגל היו"ד מעכב, שהרי יו"ד בלא רגל אינה אות כלל. ועוד, שהרי רגל ימיני אינו קרוי קוץ. ועל כן פירש רבינו תם (תוס' ד"ה קוצו) שצריך להיות להיו"ד תג קטן מלמעלה על פניה וכנגדה עוקץ קטן יורד מלמטה בצד שמאל של היו"ד [בצדו השני של רגל היו"ד, וצריך להיות קצר מרגל ימין של היו"ד שלא יראה כחי"ת (משנ"ב סי' לו משנ"ס אות י)].
ועוקץ זה הוא המפורסם בשם עוקץ דר"ת. [וראה מש"כ הבית יוסף (או"ח סי' לו אות י), שגם רש"י מודה לר"ת שצריך עוקץ מלמטה וכנגדו תג מלמעלה].
והנה רוב הפוסקים (משנ"ב שם) פסקו כר"ת שעוקץ שמאלי מעכב כמו רגל ימיני, [ובבאור הלכה (שם ד"ה יגרור) כתב, שדינו של ר"ת לא ברור כ"כ להפוסקים, ורק להחמיר צריך לחוש לדבריו, עיי"ש, והביא מהנודע ביהודה (מהדו"ת, סי' קיג) שמכשיר בדיעבד בלא עוקץ שמאלי. וראה בחזון איש (או"ח סי' ט סק"ב) שתמה על זה, שהנודע ביהודה התיר דווקא בגט].
ובשבט הלוי (שו"ת, ח"א סי' ז אות א) נשאל אודות סופר שרגיל להחסיר עוקץ דר"ת, אם מאבד מחמת כן את חזקת הכשרות שלו, שמיגו שהוא חשוד על זה חשוד גם על שאר דברים. והשיב שפשוט שאין לעשות מיגו כזה, כיון שדעת החתם סופר (יו"ד סי' רסה) שאין לפסול יו"ד שאין לה עוקץ דר"ת, כי יש אומרים שאין צריך שיהא עוקץ ממש בולט לחוץ ונמשך למטה, רק שזוית היו"ד תהיה חדה ומרובעת כהוגן ולא עגולה. וא"כ אע"פ שסופר שאינו עושה עוקץ דר"ת הוא פושע בזה, כיון שאין לסמוך לכתחילה על דעת החתם סופר, וגם בדיעבד אין לסמוך על זה כיון שרוב מנין ובנין של הפוסקים חולקים עליו [ראה במקדש מעט (צורת אות י' סק"ד) שכתב שלא מצא כן בפוסקים], והחזון איש (סי' ט אות ב) כתב שהמקיל בזה הוא בגדר קרקפתא דלא מנח תפילין, מ"מ אין לפסול חזקת הסופר בשביל זה.
ובספר תורת הלוי (סת"ם פ"ב ס"ק כד) הוסיף לבאר בשם בעל שבט הלוי, שאע"פ שמבואר בכנף רננה (שו"ת, או"ח סי' צג) שסופר שרגיל להוציא מתחת ידו סת"ם שאינם עשויים כהלכה לכתחילה, אף שבדיעבד כשרים, אסור לברך על תפילין שלו עד שיבדקו אחריו אם כתיבתו כשירה. אך בעוקץ דר"ת שבדורות הקודמים היו מקילים בזה כיון שיש הרבה מהראשונים שהקילו בזה, אף שאסור לסופרים לסמוך על זה, מ"מ יש לו על כל פנים איזה שיטות שסמך עליהם, ולכן אין לפסלו מחזקתו, מה שאין כן מי שעובר על הלכה פסוקה באין חולק אכן צריך בדיקה אחריו.
ויש לציין מה שכתב בדבר יהושע (שו"ת, ח"ה סי' יד) שאין לדחות את דברי החת"ס בתוקף גדול, כי מצינו סמך לדבריו בתיקוני זוהר (תיקון ל"ד עז.) וברא"ש (הל' ס"ת סי' יב), וכדאי הוא החת''ס לסמוך עליו בדיעבד אפילו שלא בשעת הדחק.
אולם הוסיף בשבט הלוי (שם) שיתכן שאף החתם סופר לא הסכים להכשיר באופן שאין כלל קוץ, אלא רק באופן שכל הקו התחתון של ראש היו"ד נוטה והולך מעט בשיפוע לצד מטה, ועל ידי זה נראה למטה כעין עוקץ, על זה כתב החת"ס שאף שאין יציאה מיוחדת של קוץ כגוף בפני עצמו, אלא הקוץ הוא חלק מעצם האות, בזה יש להכשיר. וא"כ אין מי שמכשיר כלל במה שהסופרים מקילים שעושים יו"ד שיש לה זוית ופוסלים רק כשהיו"ד עגולה, ויש למחות בהם, ומ"מ יש קצת לימוד זכות עליהם.
