הניח תפילין דרבינו תם במקום תפילין של רש"י אם צריך כפרה
בסוגייתנו מבואר שקרבן עולה מכפרת, וביומא (לו.) מבארת הגמרא שעולה באה על ביטול מצות עשה ועל איסור לא תעשה שניתק לעשה, וכתבו התוספות (שם ד"ה על) שקרבן עולה בא לכפר על עבירות שיש להן תקנה וריצוי במקום אחר, כגון שלא ישב בסוכה ולא הניח תפילין כמה ימים, שיכול לעשות סוכה ולהניח תפילין מהיום והלאה.
בחזון נחום (שו"ת ח"א סי' ז) נשאל מאדם שנתן את תפיליו לבדיקה, והתברר לו ששנים רבות הניח תפילין של ר"ת במקום תפילין של רש"י, וסיבת הדבר, שבמלחמה שללו הרוסים את התפילין שלו ונתן לו אחד משכניו תפילין שהניחו לו הרוסים, והוא איש כפרי לא עלה על דעתו לבודקם והניחם עד היום, אם צריך לקבל תשובה על שלא הניח תפילין של רש"י כדין זה כמה שנים.
והנה בתוספות מבואר כי מי שעבר ולא הניח תפילין זמן מה צריך כפרה ולהביא קרבן עולה, אך דן החזון נחום לומר שהתוספות דנים במי שלא הניח תפילין במזיד, וכמובא במסכת ראש השנה (יז.) פושעי ישראל בגופן הם אלו שלא מניחים תפילין בראשם, וביארו התוספות (שבת מט. ד"ה כאלישע) שמדובר שם באותם העושים מחמת מרד ומבזים המצות ושוחקים ברצועה שבידם ובראשם, ובאלו אמרו שצריכים להביא קרבן עולה לכפר על זדונם, אבל מי שלא הניח תפילין בשוגג אינו צריך כפרה.
עוד כתב, שאין כלל להביא ראיה מחיוב קרבן עולה, שהרי (לעיל ז:) אמר רבא, עולה דורון היא, שהרי אם לא עשה תשובה 'זבח רשעים תועבה' (משלי כא כז), ואם עשה תשובה הלא שנינו בברייתא, עבר על מצות עשה ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלים לו, ופירש רש"י (שם ד"ה עולה) עולה דורון היא ואינה באה לכפר ממש, אלא אחר שכיפרה התשובה על העשה היא באה להקבלת פנים, כאדם שסרח במלך וריצהו על ידי פרקליטין, וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו. נמצא שעיקר הכפרה על ביטול עשה היא התשובה ואין צריך עוד כפרה.
ולפיכך הכריע למעשה, שכיון שלא עבר במזיד, ואפשר לדונו כשוגג שלא ידע להבדיל בין תפילין דרש"י לר"ת, וגם יש לומר שהוא טועה בדבר מצוה, וכיון שמתאונן ומתחרט על זה שלא קיים מצות תפילין הרי עושה תשובה, ובמצות עשה לא זז עד שמוחלים לו, לכן אינו צריך שום כפרה, ובכל זאת נכון שיתן איזה סכום לצדקה ונרצה לו לכפר עליו.
ובחשוקי חמד (יומא לו.) העיר על דבריו, שלכאורה היה למניח התפילין לדעת אם התפילין שברשותו הם של רש"י או של ר"ת, שהרי השיער ההולך על התיתורא בתפילין דרש"י יוצא תחת התפר הראשון, ובתפילין דר"ת יוצא השיער מהתפר האמצעי, כמבואר במשנה ברורה (סי' לב ס"ק ריב), וכן כתב באמרי שפר (כלל יח ס"ב) שיש לדקדק לעשות כן שעל ידי זה יש היכר בין תפילין דרש"י לתפילין דר"ת, ואף אם מניח תפילין זה לא ידע מכך מכל מקום למזיד יחשב ששגגת תלמוד עולה זדון (ב"מ לג:), וכתב שנראה שאף שצריך לדעת את כל התורה כולה מכל מקום אם לא יודע פרט אחד אינו נחשב לפושע ולמזיד (ראה גיטין ו:) ועדיין דינו כשוגג ואין צריך כפרה.
