הפרשת תרומות ומעשרות אצל מומר על ידי משגיח כשרות
נפסק בשולחן ערוך (יו"ד סי' שלא סכ"ט), עושה אדם שליח להפריש תרומות ומעשרות. ובקצות החושן (סי' רמג סק"ח) כתב, שבתרומות ומעשרות אין מועיל דין זכיה שזכין לאדם שלא בפניו או גילוי דעת, אלא צריך שליחות ממש למנות אדם אחר להפריש עבורו תרומות ומעשרות. והו"ד בחידושי רעק"א (י"ד סי' שכח ס"ג) וכן פסק בעונג יו"ט (שו"ת יו"ד סי' קט).
[אמנם דעת הרמב"ם (תרומות פ"ד ה"ג) והשולחן ערוך (יו"ד סי' שלא סל"א) שדי בגילוי דעת. ולענין דין זכיה שלא בפניו בתרומות ומעשרות, כתב הרמ"א (שם סי' שכח ס"ג) שאם אנו יודעים שזכות הוא לבעל העיסה להפריש ממנה חלה, כגון שהיתה העיסה מתקלקלת, מותר ליטול חלה בלא רשותו, משום שזכין לאדם שלא בפניו].
והנה כתב המגן אברהם (או"ח סי' קפט סק"א) שמומר אינו בכלל בני ברית ואינו יכול למנות או להיות שליח. וכן כתב בבית שמואל (אהע"ז סי' קמא ס"ק מז) על פי התוספות (סנהדרין עב: ד"ה ישראל) והרמב"ם (גירושין פ"ג הט"ו), וכן פסק החתם סופר (גיטין כג: ד"ה מה) שמומר אינו נחשב לבן ברית, ודן שם לענין ברית מילה שאם המוהל מחלל שבת יתכן שאין מילתו מילה וצריך אחר כך האב להטיף דם ברית, וכתב ששומר נפשו ירחק מהם ואם מלו ראוי שיטיף אחר כך דם ברית.
ובתשובות והנהגות (ח"ג סי' שלה) כתב לדון כיצד יכולים משגיחי הכשרות לתרום ולעשר ולפדות מעשר שני בחנויות ירקות השייכים למחללי שבת, לדעת הקצות החושן וסייעתו שצריך דווקא מינוי שליחות, והרי מחלל שבת דינו כמומר להכעיס (פמ"ג או"ח סי' קפט א"א סק"א) ואינו יכול למנות שליח, וכתב לבאר על פי דברי הנקודות הכסף (יו"ד סי' שה עט"ז ס"ק יא) שלבית דין יש כח מיוחד למנות שליח, ולכן יכול אפוטרופוס לתרום טבלם של יתומים, וכמו כן הבית דין יכול למנות את המשגיחים שיהיו שליחים לתרום ולפדות התרומה והמעשרות, אך כתב שזה דבר חידוש לומר שיש כח לב"ד בימינו למנות שליחים. עוד כתב שנראה שהיות שבעלי החנות משלמים עבור ההשגחה נמצא שהמשגיחים הם פועלים של החנות, ופועל דינו כידו של בעל הבית כמבואר בש"ך (חו"מ סי' קה סק"א), ואינו צריך שליחות, וכמו שכתב בעונג יו"ט (שם) שמשרתת יכולה לעשר ולהפריש חלה עבור בעל הבית שלא מדעתו (רמ"א יו"ד סי' שכח ס"ג), משום שידה כיד בעל הבית ואינה צריכה מינוי שליחות.
וכתב עוד בענין מינוי השליחות, שצריך כל פעם ופעם מחדש שימנה בעל החנות את המשגיח להיות שלוחו או פועלו לעשר את הפירות, ואין מועיל מינוי פעם אחת, משום שאינו יכול למנות שליח על דבר שלא בא לעולם, על פירות שעדיין לא באו לחנותו, אבל יש עצה שיכתוב בעל החנות כתב הרשאה שממנה את ועד הכשרות למנות שליח מי שיהיה, וכל זמן שהכתב יהיה קיים יוכל למנות שליח עבור זה, ואז מועיל גם לפירות שלא באו לעולם כמובא בט"ז (חו"מ סי' רט ס"ד בהגה) ובקצות החושן (חו"מ שם סק"ו). [אך עיין סמ"ע (חו"מ שם ס"ק יג) ונתיבות המשפט (חו"מ שם סק"ד)].
