השתנות הטבעים בהלכה
בסוגייתנו מבואר שפרה וחמור אינן יולדות לפני מלאת להן ג' שנים, ומזה למדו לענין פרה וחמור שילדו ואין יודעים אם הולד בכור והוא לכהן, שאם קנה אותן לפני שמלאו להן ג' שנים, הולד שילדו הוא ודאי בכור. והתוס' (ד"ה פרה) תמהו שהרי מעשים בכל יום שפרה בת שתי שנים יולדת, ותירצו 'דודאי עתה נשתנה העת מכמו שהיה בדורות הראשונים', והוכיחו כדבריהם מסוגיית הגמרא בחולין (מז.) עיי"ש.
כיוצא בזה כתבו התוס' (מועד קטן יא. ד"ה כוורא) על הרפואות שבש"ס שנשתנו הטבעים, ורפואות אלו אינם מועילים לזמן הזה, ועל פי זה כתבו שמה שמבואר בגמרא שדגים טובים למאכל אחר זמן מצידתם יותר מהשעה שניצודו בהם, עכשיו אינו כן.
וכתב בספר ויכוח מים חיים (לאחי המהר"ל, כלל כ דין טו), שאפשר לומר שטבע הדגים שהיו בזמן הש"ס היה משונה מטבע הדגים שבזמנינו זה. ועל פי זה כתב שאפשר שיש סכנה באכילת דגים שנמלחו עם בשר, אף על פי שבגמרא נראה שאין סכנה בדבר. ועיין בזה במגן אברהם (או"ח סי' קעג סק"א) ובשדי חמד (מערכת ט אות ו).
אך כתב בברית אבות (הובא בשדי חמד מערכת מילה, קונטרס המציצה סו"ס ב אות כב) שלא כתבו כן התוס' שנשתנו הטבעים אלא לחומרא, שבזה יש לומר שדבר שבימי חכמי הש"ס עוד לא תפסו לחומרא וסכנה, חוששים לו בזמן הזה משום שנשתנו הטבעים. אבל חלילה להקל נגד דברי חז"ל, ומה שתפסו בימי חכמי הש"ס לחומר וסכנה אין כח ביד שום חכם ורופא בעולם להכחיש דבריהם המקובלים עד משה רבינו ע"ה.
ובשו"ת שאלת יעב"ץ (ח"א סי' פא) חידש לחלוק על התוס', ונקט שאין אומרים שנשתנו הטבעים, ומה שאנו רואים שפרה וחמור יולדות קודם ג' שנים הוא מיעוט, ואף בזמן חז"ל היה מיעוט כזה, אלא שאין חוששים לו לדיני בכורה. [וראה להלן בענין פדיון הבן במקום ספק, במה שהובא עוד בזה אם אפשר להעמיד סוגייתנו מדין רוב].
ובשיעורין של תורה (סי' א ס"ק טז) העיר שאין מבואר בדברי התוס' שבהשתנות הטבעים ישתנה הדין להלכה, ואפשר שהדין נקבע בזמן הש"ס ולא יועיל שינוי הטבע לשנותו. ומכל מקום לענין בכורה כתב שבזמן הזה לא נסמוך על שהיא בת ג' שנים לומר שוולדה הוא ודאי בכור, לפי שלא היתה הוראת חז"ל בפירוש הכתוב לומר שולד של בת ג' שנים הוא ודאי בכור, אלא סימן בלבד נתנו שכן הוא שעדיין לא ילדה, ובהשתנות הטבע שוב אין לנו סימן זה. אבל במקום שקבעו חז"ל דין על פי המציאות ולא בדרך סימן בלבד, כמו בענין השיעורים, גם אם ישתנו הטבעים צריכים לקבוע הדינים על פי השיעור שהיה בזמן חז"ל.
