חשש תולעים בקמח המונח במקום סגור

כתב בשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"א סי' כ) בדבר מאקארני המשומר במקום קר ויבש, שאין צריך לחשוש שמא התליע אלא אם כן מצאו בו תולעים, כיון שמבואר בפוסקים שאין ההתלעה מתהווה אלא מחמת רטיבות וחום. ושוב כתב, שהתולעים מתהווים גם במקום שאין בו רטיבות, וכמו שכתב הרמב"ן (שמות טז כ), שיש שני אופנים של התלעה, על ידי חום ולחות ועל ידי יובש, והמתליעים על ידי חום ולחות יבאישו, והמתליעים כשהם יבשים ירומו תולעים ולא יבאישו. ומכל מקום נקט באפרקסתא דעניא שחום ודאי צריך, ובלי חום לא ירומו תולעים, ולכן אם שמר דגן במקום שאינו חם אין צריך לחשוש שהתליע.
והביא בשם ספר חצי מנשה [והוא העתקה מכתבי ידות מחכמי ספרד אשכנז וצרפת, ויש בו גם מפירושי המו"ל עצמו] שכתב (פר' בשלח עמ' 41) על הפסוק (שמות שם) 'וירם תולעים ויבאש', שכל מיני רמשים שלא נראה לנו ענין היותם, יתהוו מהבצים שהניחו אמותם בתוך האויר ומשם יפלו על הדברים כאלה, והחום יוציא מהם רמה ותולע למיניהם. ולא ימצא שום רמש ובעל חי בעולם אפילו בקטני הכמות עד מאד שיתהוה מן האשפתות או מעפר הארץ או ממקום נסרח או ממאכל נבאש וכדומה, ואחי הרב ר' שמואל מרדכי נ"י אמר לי ראיה מפסוק זה, 'וירם תולעים ויבאש', שעל ידי הבאשה נתהוה מחמת התולעים, כי לו היה בהיפך, היה צריך לומר 'ויבאש וירם', ע"כ. ומבואר גם כן שאין התולעים מתהווים אלא על ידי החום, אך הוא כתב שאינם מתהווים אלא במקום פתוח לאויר כדי שיוכלו ליפול שם הביצים שמהם מתהווים התולעים, ואין כן דעת חז"ל, שפירשו (שמו"ר כה יד) שבכל מקום ההבאשה קודמת לתולעים, וכאן בדרך נס קדמו התולעים להבאשה, כיון שביקש הקב"ה להראות מעשיהן לבריות שלא יריחו את ריחו בערב ויעמדו וישליכו אותו.
והביא שכבר כתב כן ככתבו וכלשונו בספר הברית (מאמר כתב יושר פ"ח) בשם חכמי אומות העולם, והביא בשם ספר ראשית למודים, שהחזיק בידם והתאמץ ליתן טעם לדבר. והוא הכה על קדקדם, וכתב שאין כן דעת חכמי ישראל, וכמבואר בסוגייתנו שיש עכבר שחציו בשר וחציו אדמה, ופירש רש"י (ד"ה יש) שיש מין עכבר שאינו פרה ורבה אלא מעצמו נוצר מאדמה כאשפה המשרצת תולעים, ואם עדיין לא נברא העכבר אלא צדו אחד הימני או השמאלי הנוגע בבשר טמא באדמה שכנגדו טהור. וכתב הרמב"ם בפירוש המשניות, שהתהוות העכבר מהאדמה עד שימצא קצתו בשר וקצתו עפר וטיט הוא ענין מפורסם מאוד, ואין מספר לרוב המגידים שראו דבר זה, אע"פ שמציאות בעל חיים כזה הוא דבר מתמיה ולא נודעת בו טענה בשום פנים [וע"ע בתפארת ישראל במשנתנו].
ובספר הברית (שם) התקשה לבאר לפי זה הטעם שבשר הסגור בצלוחית אינו מתליע, כיון שאין צריך לביצים כדי שירום הבשר תולעים מעצמו. אך בספר אור גנוז (משאץ, פר' וארא ד"ה ויעשו כן) כתב שיש לומר שאין התולעים נוצרים אלא בצירוף יסוד הרוח, ולכן לא יוכל להתרקם ממנו שום בעל חי אף על פי שיש בו יסוד הבעל חי החדש, ורק כשהכלי פתוח לאויר ועומד פתוח כמה ימים ירום תיכף תולעים, מפני הרוח השולטת בו.