כפרה בראש חודש וסדר יום כיפור קטן

בגמרא מבואר ששעיר ראש חודש מכפר על עבירות שאין בהן ידיעה לא בתחילה ולא בסוף, כמי שבא אל המקדש בטומאה ואינו יודע שבא למקדש ואף אינו יודע שהוא טמא, לא בשעה שנכנס ולא בשעה שמתכפר. ובזה ביאר רבינו יהודה בר יקר (פירוש התפילה והברכות בברכת אתה יצרת, עמ' קלח) דברי חז"ל הסתומים, שאמרו (חולין ס:) אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח, כמו שאמר ר"ש בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו (במדבר כח טו) 'לה'', אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח.

והתקשו המפרשים מה שייך ענין כפרה אצל הקב"ה, וכתב שהפירוש העיקר הוא, שצריך להביא קרבן כפרה כלומר קרבן קינוח, לקנח את בושתה של הלבנה על שמעטתיה, ואתם שמונים אתם את חדשיכם על פיה יש לכם לכבדה בשביל חלישות דעתה. ומה שאמר 'הביאו כפרה עלי', שמשמע שהכפרה היא על הקב"ה, אין זה פירושו, ולעולם הכפרה היא עליה. אלא שבא ליישב מפני מה אין לחשוש בקרבן זה שהוא כחולין בעזרה שהרי אינו בא על חטא, ועל זה אמר הקב"ה, אני יודע שיש בכם טהור שאכל הטמא, ואף על פי שהוא בא על שאין בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף לא יחשב לכם כחולין לעזרה, 'עלי' תסמוכו, ואני יודע שחטאתם ושעיר של ראש חדש יכפר על טהור שאכל הטמא.

ועל פי גמרא זו, שבה נתבאר שבראש חודש נתחדש שורש ענין הכפרה, כתב בתורת יחיאל (פר' פנחס אות קה) שמכאן סמך למנהג יום כיפור קטן אשר נוהגים בערב ראש חודש, כי הזמן גורם, שבו נשרשו שורשי הכפרה. והיעב"ץ בסידורו (שער החדש פשפש א אות ה) כתב, שבספר חסידים (סי' צז) הובאה אזהרת חכם לבנו שלא יעבור עליו חודש בלי תענית. ומי שיכול לצער נפשו נקרא קדוש ודאי, ואין איסור להתענות בערב ראש חודש, כיון שראש חודש הוא מדאורייתא ואינו צריך חיזוק שיהיה אסור להתענות גם ביום שלפניו. וחדשים מקרוב באו להתענות בערב ראש חודש, וקוראים אותו יום כיפור קטן, והוא ידוע ונתפשט ברבים וטוב הדבר, ביחוד להזהיר העם המתלכלכים כל היום, כדי לשטפם מטנופם, ולהיות להם זכרון בין עיניהם להשגיח על טהרת נפשם וגופם.

ובמגן אברהם (סי' תיז סק"ג) כתב שנהגו קצת העולם להתענות בערב ראש חודש, והוא משום מיעוט הירח שצריך לכפר עליו. והביא שהמקובל ר"י סרוק התענה ביום המולד עד שהגיע המולד, ואז אכל אפילו אם חל המולד בחצי היום, כיון שעיקר התענית היא על מיעוט הירח. ובפרי חדש (או"ח שם ס"א) כתב גם כן שיש אנשי מעשה שנוהגים להתענות כל ערב ראש חודש בשביל מיעוט הירח. והביא בשם הרמ"ק, שהיה קורא אותו יום כיפור קטן, לפי שבו מתכפרים העוונות של כל החודש, ודוגמת מה שאומרים על שעיר ראש חודש במוסף, 'זמן כפרה לכל תולדותם'. ומקורו במנות הלוי למהר"ש אלקבץ (הקדמה ד"ה אבל), והובא בכנסת הגדולה (סי' תיז בהגה"ט).