לעבור על מנהג בכדי למנוע אחרים מאיסור גמור
במהרש"ם (שו"ת, ח"ח סי' צב) נשאל בענין פתיחת חנויות לממכר בשר בימים שבין ראש חודש אב לתשעה באב, שכתב הרמ"א (או"ח סי' תקנא ס"ז) שאין לשחוט בשר בימים אלו, אם יש להתיר זאת במקום בו יש חשש שאם לא ימכרו בשר כשר, יש אנשים שיקנו בשר טריפה. הרב השואל צידד להתיר למכור, ואף שמבואר בגמרא (שבת ד.) שאין אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך, מכל מקום בנידון זה שעל ידי זה ינצלו פושעים רבים באיסורים חמורים יש להקל, שכתבו התוספות (שם ד"ה וכי) שעבור מצוה של רבים אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך.
וצידד הרב השואל שבזה הוא מצוה דרבים, והביא המהרש"ם כמה דעות בזה כמה אנשים נחשבים רבים לענין זה, האם עשרה או שלשה, ויש אומרים שאפילו שנים שנחשבים לרבים, ואומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך.
והמהרש"ם כתב, שעלה בליבו להתיר מטעם אחר, שיש לומר שדווקא בדבר שהוא אסור מדינא אין אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך, אבל לא בדבר שהוא חומרא ומידת חסידות בלבד, ובפרט בדבר זה שכל האיסור הוא שמא יבוא לאכול, וכל האכילה עצמה אינה אלא מנהג, וכתבו התוספות בסוגייתנו (ד"ה האיר) שעל דבר שהוא מצוה מן המובחר מן התורה אין מקום לגזור, וכל שכן בחומרא בעלמא שנוהגים ישראל שאין מקום לגזור, ואם כן האיסור לפתוח חנויות לממכר בשר בימים אלו הוא רק חומרא ומידת חסידות, שהרי כל האיסור לאכול בשר הוא גם כן רק מנהג, ומותר לעבור על חומרא זו בכדי להציל אחרים מאיסור.
אך כתב להעיר מדברי הריטב"א (מגילה כח. ד"ה תיתי) שכתב בשם מורו ובשם רש"י, שאיסור משחרר עבדו כנעני הוא רק מדת חסידות, ואף על פי כן מצינו שאסור לעבור על איסור זה בכדי לזכות אחרים (ראה תוס' שבת שם), ולכך נראה שגם במה שהוא רק מדת חסידות אין אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך. וכתב עוד שיתכן שעל ידי שיפתחו את חנויות הבשר יהיו רבים נכשלים באכילת בשר ואולי ירבו במספר יותר מאותן האוכלים טריפות, ועוד שדעת הרדב"ז (שו"ת, ח"ג סי' תקעו) שאף במקום שאומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך, היינו דווקא שבאותו זמן שעושה האיסור מקיים חבירו מצוה גדולה, ובנידון זה ודאי יזדמן כמה פעמים ששוחטין היום ולא יזדמנו אנשים כאלו עד למחר, ועוד שהרי נהגו בעיירות גדולות ששוחטים בשר לצורך שרים וחיל הצבא, ויכולים האנשים הללו לקנות מבשר זה, ומדוע נתיר לפרוץ גדר בשאט נפש ובפרהסיא, ומה גם שהאנשים האלה הם מומרים לכל התורה וגם אם יקנו בשר כשר הרי יאכלו בלא מליחה בתערובת בשר בחלב, ויינם יין נסך וכליהם אסורים, וודאי שאין להתיר עבורם שום איסור ומנהג.
וכעין זה כתב בספרו דעת תורה (סי' תקנא ס"ז ד"ה שאין), והביא שם מדברי בעל העקידה (שער כ ד"ה במדרש האחד בא לגור) שנשאל במקומות שיש פרוצים ורצו ב"ד להתיר עבורם איסור קל בכדי שלא יכשלו בעבירות החמורות, והשיב, כי אפילו חטא גדול שנעשה שלא ברשות ב"ד על כל פנים כל ישראל נקיים, אבל חטא אפילו קל אם נעשה ברשות ב"ד הוא חטאת כל הקהל, וסיים שם כי מי שלא יקבל דבר זה בדעתו אין לו חלק ונחלה בתורת השם יתברך.
