לקיחת ויטאמינים בשבת
כתב בשו"ע (או"ח סי' שכח ס"א) שמי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא, אסור לעשות לו שום רפואה, ואפילו ע"י גוי, גזירה שמא יבוא לידי שחיקת סמנים לצורך הרפואה ויעבור על איסור טוחן. וכתב בשו"ע הרב (שם ס"א) שאפילו דבר שאין בו משום סרך מלאכה אפילו מדברי סופרים, ואין בו שום איסור כלל לבריא, מכל מקום כיון שעושה לרפואה וניכר הדבר שמתכוין לרפואה אסור משום גזרה זו. וכן מבואר בסוגייתנו שהחושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ, כיון שמוכח שעושה כן לרפואה.
וכתב בשו"ת מנחת שלמה (מהדו"ת סי' ס אות טז) לענין לקיחת ויטאמינים בשבת, שאסור ליטלם משום גזירת שחיקת סממנים כיון שאינם מאכל בריאים, והדבר ניכר שלוקחים אותם לרפואה, וכל שניכר שעושים כן לרפואה אסור וכנ"ל. אך אדם שהרופא בדקו וראה שהויטאמינים נחוצים לו, ובלעדיהם הוא נחלש מאוד ויהיה בגדר מי שנפל למשכב או חלה כל גופו, אז בודאי מותר, כיון שלחולה שאין בו סכנה התירו ליטול רפואות.
ומכל מקום כתב, שיכול לקחת הויטאמינים בערב שבת סמוך לשבת, ופעם נוספת מיד במוצש"ק, ולא יצטרך ליקח בשבת, ורק אם אינו מועיל מה שיקח בערב שבת וצריך גם לקחת בשבת, אז מותר לקחת גם בשבת. ועכ"פ אין הבדל בין ויטאמינים לשאר תרופות. ובנשמת אברהם (סי' שכח סק"ג) הביא בשמו, שמי שעלול בקל להצטנן ולקבל דלקת ריאות או מחלה אחרת, אשר לאחר שיחלה בה יהיה מותר ברפואה, למה לנו להמתין עד שיחלה אם אפשר למנוע, ולכן מותר ודאי להשתמש בויטאמינים אם הצורך הוא לקבל את זה בכל יום וגם בשבת.
ובאגרות משה (שו"ת או"ח ח"ג סי' נד) כתב בדבר הויטאמינים שיש הרבה אנשים בריאים שאין להם שום מיחוש וחולי, אבל הרופאים מייעצים לבלוע אותם בכל יום משום שהם מחזקים הגוף, ונשאל אם מותר להם לבלוע גם בשבת, והביא דברי המגן אברהם (סי' שכח ס"ק מג) שכתב שאם עושה לרפואה אסור אע"פ שהוא בריא, ועפי"ז כתב שהויטאמינים שאינם ראוים לאכילה והם רק לרפואה, אסורים גם לבריאים לדעת המגן אברהם, וראוי להחמיר כמותו.
ומכל מקום אין לאסור אלא כששייך בויטאמינים ענין רפואה, כגון שהם מועילים למי שהוא חלש בטבעו אף על פי שהוא בריא, וע"י הרפואות נעשה לגוף בריא וחזק, שאף זה ענין של רפואה הוא, לעשותו מאדם חלש לאדם חזק. אבל אם אין בהם כלל ענין רפואה, אלא רק מחזקים מעט יותר, או שמועילים שלא יחלה בנקל, כיון שאין זה כלל ענין של רפואה אין זה בכלל גזירת שחיקת סממנים, ויש להתיר למעשה. ורוב הויטאמינים אינם מבריאים את האדם הבריא לשנותו שיהיה מחלש בטבעו לבריא וחזק, אלא שמחזקים אותו מעט, כמו שמתחזק מאכילת בשר יותר מאכילת ירקות וכדומה, ולכן מותר לקחתם בשבת, אף על פי שמועילים שלא יהיה עלול לחלות בנקל. ורק אם יש ויטאמינים שמרפאים מאיזו מחלה, והוא אינו חולה הנופל למשכב אלא הולך ומתחזק כבריא, אסור לדברי הכל לקחתם בשבת, ולבריא החלש בטבעו ועושים אותו להיות גוף חזק ובריא ביותר יש להחמיר כדעת המגן אברהם.
ובחוט שני (שבת ח"ד פרק פט ס"ג) כתב גם כן להחמיר כדברי המגן אברהם ולאסור לבלוע ויטאמינים בשבת למי שאסור לו רפואה בשבת, שהוא בכלל חיזוק מזגו שאסור. ולענין ויטאמינים שהם מחליף למיני מזון, כתב שם הם שלא בצורת מאכל או משקה שדרך העולם לאוכלם, אינם מאכל בריאים, ואסור לאוכלם אא"כ הוא חולה שאין בו סכנה, או שהוא בריא לגמרי. וכדורי ברזל גם הם בכלל חזוק מזגו, ולכן אין להתיר למעוברת ליטול כדורי ברזל שהוא בכלל רפואה לדעת המגן אברהם, אלא במקום צורך גדול, שאז יש להחשיב חוסר דם גדול כחולה שאין בו סכנה שמותר לו רפואה בשבת.
