מים שעשה בהם חברו מלאכה אם כשרים לנטילת ידים
בסוגייתנו מבואר שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ובכלאים (פ"ז מ"ד) נחלקו בזה התנאים, ופסקו הרמב"ם (כלאים פ"ה ה"ח) והשולחן ערוך (יו"ד סי' רצו ס"ד) כדעת הסוברים שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו וכמובא בסוגייתנו. בשולחן ערוך (או"ח סי' קס ס"ב) כתב, עשה במים מלאכה או ששרה בהם פתו, פסולים המים לנטילת ידים. וביאר המשנה ברורה (סק"ו) הטעם, שכאשר אדם עושה במים דבר שיש לו צורך בו, נעשו המים כשופכין העומדים לשפיכה ופסולים לנטילה.
וכתב בברכי יוסף (אות ד) בשם מהר"א נחום, שאם שרה ראובן פתו במים של שמעון תלוי הדבר במחלוקת התנאים אם אדם יכול לאסור דבר שאינו שלו, ולדעת הסוברים שאין אדם יכול לאסור, המים כשרים.
ובשערי תשובה (סק"ד) העיר על דבריו, וכתב שלכל הדעות המים פסולים, משום שיש לחלק בין דין מחיצת הכרם, דהיינו אם סתר מחיצת חברו שחצצה בין הכרם לתבואה ועל ידי כך הביא כרמו של חברו לידי כלאיים, שהוא דבר שתלוי במחשבה שצריך שיהיה רצון לבעלים בכדי לעשות כלאים ובזה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, מה שאין כן דבר התלוי במעשה האדם כגון משליך חלב לקדירת בשר של חברו, אז לכל הדעות אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולפיכך השתמשות במים למלאכה דומה לנתינת חלב בקדירה שהוא נאסר במעשה ולכל הדעות אדם אוסר בזה דבר שאינו שלו.
אולם הרעק"א בחידושיו (או"ח שם) כתב, שאף שאדם אוסר דבר שאינו שלו במעשה, מכל מקום יש להסתפק אם עשה מלאכה במים של חברו שיתכן שאינו אוסר את המים לנטילת ידיים, משום שהטעם שהמים נפסלים הוא מכיון שהם נעשים עומדים לשפיכה ודבר זה לכאורה הוא דבר התלוי במחשבה ורצון של האדם, שבזה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. ואכן רבי ידידיה וויל (שו"ת, סי' יד) כתב שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו לענין נטילת ידים.
והחזון איש (או"ח סי' כב סק"ט) כתב, שנראה שעשיית מלאכה במים פוסלת אפילו אינו בעלים, והוכיח זאת ממה שיש אוסרים (סי' קס ס"ד) מים ששתו מהם בעלי חיים, [ואף לדעת המתירים שם, היינו משום שאין זה נחשב למלאכה (ראה משנ"ב שם ס"ק כב) אבל אם היה זה נחשב למלאכה היו המים נאסרים] ואף שבהמה אין לה דעת, נמצא שבמעשה לחוד נאסרים המים ואם כן אדם אוסר דבר שאינו שלו. [אולם ראה בר"ש (פרה פ"ט מ"ג) שהוכיח שאין שתיית בעלי חיים נחשבת למלאכה אלא פוסלת בפרה מטעם אחר, משום שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו. ועיין קצות השולחן (סי' לד בדה"ש סק"ה) שכתב לדון שקטן פחות משש שנים אינו פוסל מים במלאכה משום שאין לו דעת].
