מעילים ישנים לספרי תורה
בגמרא למד רבי אלעזר בן שמוע ממה שהקישה התורה את המזבח לעצי המערכה, מה מזבח נבנה לשם הקרבת הקרבנות ולא נשתמש בו הדיוט קודם לכן, אף העצים והאש שמקריבים מהם את הקרבנות צריכים להיות חדשים שלא נשתמש בהן הדיוט, ולכן אין להביא לעצי המערכה עצים שבנו בהם בנין וסתרום ממנו. וכתב בספר האגודה (בסוגייתנו סי' ג), שמכאן מביאים ראיה שאין לעשות דבר ישן למצוה, כגון מעילים שלבשום בני אדם אין לעשות מהם מעילים לספרי תורה. והביאו בדרכי משה (או"ח סי' קמז אות ה).
והביא בדרכי משה גם דברי המהרי"ל (שו"ת, סי' קיד) שלמד מדברי האגודה שאפילו אם המעיל החדש אינו יפה כל כך כמו מעיל אחר שכבר לבשו אדם, המעיל החדש עדיף. וכתב המהרי"ל שאף על פי שנהגו העולם לעשות מפות ופרוכת מבגדים ישנים, אין להם סמך למנהגם, וכששואלים אותו בדבר הרי הוא מורה להם לעשות חדשים. ודברי מהרי"ל הובאו גם בבית יוסף (או"ח סי' קנג ד"ה מצאתי כתוב בתשובת מהרי"ל), וכן פסק בשלחן ערוך (שם סי' קנג סכ"א) שאין לקנות מעילים שנשתמש בהם הדיוט לתשמיש קדושה, וכן פסק הרמ"א (שם סי' קמז ס"א) לענין מפות לספרי תורה.
אך במור וקציעה (סי' קמז ס"א) כתב שממשנה מפורשת יש להוכיח שיכולים לעשות מפה לספר תורה מבגד ישן, ואפילו מבגד של אשה, שכן שנינו (כלים פכ"ח מ"ה), כפה שהוא טמא מדרס ונתנו על הספר טהור מן המדרס אבל טמא טמא מת. וכפה היא מטפחת של נשים, ומבואר שיכולים לתת אותה על הספר.
ובבאר יעקב (ברלין, או"ח סי' קנג) הביא מה שכתב בחוות יאיר (שו"ת, סי' קסא), שאם תפרו מחדש את הבגד לצורך תשמיש של קדושה אין בו איסור, ואפילו אם לא תפרוהו מחדש אין האיסור ברור להשתמש בו לדבר שבקדושה, לפי שבסוגייתנו אין ההלכה כדעת רבי אלעזר בן שמוע שסובר שאסור להשתמש לאש המערכה בעצים ששימשו להדיוט, אלא כדעת התנא החולק עליו ולומד דינים אחרים בהיקש שהוקשו עצי המערכה למזבח. ואף לדעת רבי אלעזר בן שמוע שהחמיר בעצי המערכה, נראה שאין ללמוד קדושה אחרת מקדושת המזבח, ורק בעצים למדו כן מהיקש ממזבח ואין לך בו אלא חידושו. ועל פי זה התיר החוות יאיר להשתמש למפה של ספר תורה אפילו בבגד של אשה, כל שלא נעשה הבגד לצניעות. וכתב בבאר יעקב שכדברי החוות יאיר מוכח מהמשנה הנזכרת בכלים, שמבואר בה שעשו מטפחת של ספרים מכפה של אשה, ומוכח שאין איסור בדבר.
אמנם החיד"א במחזיק ברכה (או"ח סי' קנג סק"ח) ובטוב עין (סי' יח אות מז) הביא דברי המור וקציעה והבאר יעקב, וכתב לדייק בדברי הרמב"ם בפירושו למשנה זו בכלים, שהוא וכן הר"ש והרע"ב לא פירשו שנתן את הכפה לספר תורה, אלא לשאר ספרים, ובזה אין איסור. והראיה היא רק לפי פירושו של רש"י (סנהדרין מח. ד"ה ונתנתו) שכתב שנתנתו לספר תורה.
