משלוח מנות בפירות שביעית
בסוגיין מבואר שאין לתת לפועלים בשכרם מפירות שביעית, משום שאין לאדם לפרוע את חובותיו מפירות שביעית, ונלמד זאת מהכתוב (ויקרא כה ו) 'לאכלה', שיש לאכול את פירות השביעית או ליתנם במתנה לאחר, אבל לא לעשות בהם מסחר.
במשנת יוסף (שו"ת, ח"א סי' כז) נשאל אם מותר לתת משלוח מנות בפורים מפירות שביעית, אם יש בכך איסור משום פורע חובו מפירות שביעית.
והשיב שאכן אסור ליתן משלוח מנות מפירות שביעית, כיון שמצוה זו חובה היא עליו ונמצא פוטר חובתו מפירות שביעית.
אולם הוסיף, שאם יצא כבר ידי חובת מצות משלוח מנות כגון ששלח קודם לכן משלוח מנות לאדם אחר מפירות אחרים, אז מותר לו לשלוח פירות שביעית, שהרי נתינה זו אינה חלק מהחובה שמחויב במצות משלוח מנות, אלא היא כמתנה בעלמא.
עוד כתב, שאפילו באופן האסור, אם בדיעבד שלח משלוח מנות מפירות שביעית יצא, כיון שהאיסור של 'לאכלה' ולא לסחורה אינו מעכב בדיעבד, ולכן המקדש אשה בפירות שביעית מקודשת (קידושין נב. ועיי"ש בתוס').
אך במנחת יצחק (שו"ת, ח"י סי' נז) כתב, שפירות שביעית הרי הם כממונו של האדם לכל דבריו, ויכול לאוכלן ולחלק לאחרים למי שירצה [וביאר שחלוק דינו מדין מעות מעשר שכתב המג"א (סי' תרצד סק"א) שאינו יכול לקיים בהם מצות משלוח מנות, והוא משום שמעות מעשר צריך לחלק לעניים דוקא], וכן יכול לקיים בהם מצות משלוח מנות, והוא הדין שיכול לקנות בהם אתרוג לארבעת המינים.
וכן הרידב"ז (שביעית סי' ז ס"י) כתב להתיר לקנות אתרוג מדמי שביעית ולשלם עבורו הרבה, ואף על פי שלאכילה אינו שווה אלא דבר מועט, שאין חילוק בכך.
ויש לדון במי שקיבל משלוח מנות מחבירו, ועל פי כללי הנימוס והמנהג עליו להשיב לו משלוח מנות, אם באופן זה מותר לו לשלוח מפירות שביעית, שיתכן שדבר זה נחשב לתשלומי תגמולין שאין ליתנם מפירות שביעית (תוספתא שביעית פ"ו ה"ו), וכן פסק הרמב"ם (שמיטה פ"ו ה"י), ואפילו באופן שכבר יצא ידי חובת משלוח מנות יש להסתפק אם הדבר מותר.
והנה ברמב"ם לענין מעשר עני ומעשר שני (מתנות עניים פ"ו הי"ז, מעשר שני פ"ג הכ"א) הגירסא בדפוסים היא 'אין משלמין ממנו תגמוליו וכו' אבל משלמים מהם דברים של גמילות חסדים', ויש הגורסים 'אבל משלחים בהם דברים של גמילות חסדים' (ראה רמב"ם מהדו' פרנקל בשנויי נוסחאות, ובהגהות והערות לטור יו"ד סי' שלא הע' מז) וביאר הבית יוסף (יו"ד סי' שלא ד"ה אין פורעין) החילוק שבין שתי הגירסאות, שלגורסים 'אבל משלמים' הכוונה שמותר גם לעשות תשלומי גומלין עבור גמילות חסדים, אך הגורסים 'אבל משלחים' הכוונה שמותר לשלוח בלא תשלומי גומלין.
ולפיכך כתב במשנת יוסף (שם), שהיות ולענין פירות שביעית כתב הרמב"ם (שמיטה שם) 'אבל משלחין מהם דברים של גמילות חסדים' ולא כתב 'אבל משלמים' וכן הוא בכל הדפוסים, הרי מוכח שאין היתר לשלם בפירות שביעית תשלומי גומלין גם עבור גמילות חסדים, ועל כן אין להשיב משלוח מנות מפירות שביעית [אך כתב שעדיין צריך עיון מה טעם החילוק בין מעשרות לשביעית].
וכן בתורה לשמה (שו"ת, סי' קצג) נשאל בשאלה זו, והשיב שאין לעשות כן, וגם בדמי פירות שביעית אסור להחזיר משלוח מנות לחבירו, משום שהחזרת משלוח מנות לשולח היא כתשלומי גומלין, כיון שהדרך היא שמי ששולח מנות לחבירו, מוכרח שחבירו חוזר ושולח לו, נמצא שבזה משלם מהם תשלומין ואסור, והוסיף שם שכמו כן אסור לשלוח מדמיהן מתנה לבית החתן והכלה בחופה, לאותם שכבר הם שלחו לו מקודם בחופה שהיה אצלו, כי הוא מוכרח לשלוח עתה להם כפי המנהג ונימוס העולם, והרי זה כפורע חובו.
