נטילת ידים ממים מגולים

הגר"ח פלאגי בספרו כף החיים (סי' ח אות יא) כתב בזה הלשון, נטילת ידים שחרית אין ליטול ממים מגולים וכן ראוי להזהר בכל הנטילות, ויש מדקדקים לכסות פי הכלי ובית היד, ומה טוב כשהוא של מתכת שיש להם כסוי מיוחד.
ובשו"ת לב חיים (ח"א סי' סב) האריך בנידון זה, והביא בשם השלמי צבור (דף יח:) שלא החמירו אלא בשתיה בלבד.
אולם בספר בתי כנסיות (או"ח סי' קס) ובספר חיים מדבר (או"ח סי' א) תמהו על דברי השלמי ציבור מדברי הגמ' בעבודה זרה (ל, ב):
תנו רבנן, מים שנתגלו, הרי זה לא ישפכם ברשות הרבים, ולא ירביץ בהן את הבית, ולא יגבל בהן את הטיט, ולא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו, ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו.
הרי שמפורש בגמ' להדיא איסור לרחוץ ידיו במים מגולים, אך למעשה כתב בספר חיים מדבר שבזמן הזה אפשר להקל בדין זה במקום שאין נחשים מצויים, כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' קיז) לעניין שתיית מים מגולים שכיון שאין הנחשים מצויים בינינו אפשר להקל.