עשיית פמוט של שבעה קנים

בגמרא מבואר שאסור לעשות כצורת כלי המקדש, ולכן אסור לעשות בית בתבנית היכל וכו' ומנורה בתבנית המנורה שהיתה בבית המקדש, והוא בכלל מה שאמרה התורה (שמות כ יט) 'לא תעשון אתי' שלא לעשות כדמות השמשים של מעלה. אבל מותר לעשות מנורה של חמשה קנים ושל ששה ושל שמונה, ושל שבעה לא יעשה אפילו של שאר מתכות. וכתב המאירי (ד"ה בית המקדש) שהכלל הוא שאם שינה מעט בכולם מותר, ורק אם עשה כתבניתו ממש אסור. וכן כתבו הריטב"א והר"ן בחידושיהם לסוגיין.

ודנו האחרונים באיסור עשיית מנורה כדמות מנורת בית המקדש, שלא עשה אותה בכל פרטיה ודקדוקיה, אלא חיסר בה דברים שאינם מעכבים גם במנורת בית המקדש. במהרי"ק (שו"ת שורש עה) כתב שפשוט שאסור לעשות מנורה בת ז' קנים אפילו אם אינה גבוהה י"ח טפחים כמנורת בית המקדש. וב' טעמים בדבר. האחד משום שאפילו במנורת בית המקדש נראה שגובהה אינו מעכב, שגובהה אינו כתוב כלל במקרא, גם התוס' (מנחות כח: ד"ה גובהה) טרחו למצוא מקור לכך שגובהה של המנורה הוא י"ח טפחים, והביאו סמך בעלמא ולא דרשה, וא"כ נראה שאין זה מעכב. וכיון שאין גובהה מעכב, פשוט שאסור לעשות תבנית מנורה אפילו כשאינה גבוהה י"ח טפחים.

ועוד טעם לאיסור כתב, שבודאי האיסור הוא גם במי שאינו עושה כדוגמת כלי המקדש ממש, והוכיח כן מדברי התוס' בסוגייתנו (ד"ה אכסדרה) על המבואר בגמרא שלא יעשה אדם אכסדרה תבנית אולם, וכתבו התוס', שאע"ג שהאולם היו בו ד' מחיצות ואכסדרה אין לה כי אם ג' מחיצות, מ"מ כיון שפתחו רחב וגבוה מאד היה ניכר כאלו אין לו רק ג' מחיצות. הרי מבואר שאע"ג שהאולם היו לו ד' מחיצות, כיון שהיה נראה כאלו אין לו רק ג' מחיצות, אסור לעשות אכסדרה בת ג' כתבניתו. ומוכח שהכל תלוי במראית העין, אע"ג שאינו עושה ממש כדוגמת בית המקדש. וכ"ש במנורה שאין בה י"ח טפחים, שהרי פשוט שכשהיא בת ז' קנים עם כפתורים ופרחים היא דומה לאותה של בית המקדש, אפילו שאין גובהה כגובהה. ודן המהרי"ק אם רש"י בסוגייתנו (ד"ה בית תבנית) חולק על התוס', ולדעתו יש לאסור מנורה שאין בה י"ח טפחים רק מהטעם הראשון.

ומטעמים אלו אסר מהרי"ק גם עשיית מנורה בלי כפתורים ופרחים, הן משום שמנורת בית המקדש שעשאה בלי כפתורים ופרחים כשרה, והן משום שמראית העין של מנורה שייכת גם במנורה בלי כפתורים ופרחים, שאין העין מבחנת בינם לבין מנורת בית המקדש. וכדברי מהרי"ק פסק בשו"ע (יו"ד סי' קמא ס"ח), שמנורה של שבעה קנים לא יעשה אפילו משאר מיני מתכות, ואפילו בלא גביעים וכפתורים ופרחים, ואפילו אינה גבוהה י"ח טפחים. וראה מה שכתב בזה בשו"ת דברי יואל (סי' נח, פז אות ז).

ובחידושי בכור שור (ר"ה כד., הו"ד בפת"ש שם ס"ק יד) הוסיף עוד על דברי מהרי"ק, שגם אם מעמידים את קני המנורה בסדר אחר מהסדר שעמדו במקדש, ואין מעמידים אותם ביושר אלא בעיגול [כמין נברשת], אף הוא בכלל האיסור, כיון שגם סדר העמדת הקנים לא מצאנו שיהא מעכב. ועל פי זה כתב בענין אשר חדשים מקרוב באו עושים כדמות מנורת המקדש בשינוי עמידת הקנים, שעושים ז' קנים וששה מהם מעמידים בדמות עיגול או משולש או מרובע אלו נגד אלו ואחד באמצע, שיש למחות בידם, ומסיק בעניינם של מנורות אלו 'ולכן אומר אני שרבותינו מורי הוראה יאושר חילם ויבטלונה'.

אך במשנת חכמים על הרמב"ם (הלכות ע"ז דף סג:, הו"ד בפת"ש שם) דן ג"כ במנורות שיש בהן ז' קנים והן עשויות בעיגול כמו שמצוי בבתים [נברשות], וכתב ששמע שרבנים מובהקים החמירו בזה ולא נודע טעמם, ואין דעתם דעת תורה ואין לנו לבדות חומרות מהלב, כיון שמנורה כזו העשויה מפרקים אינה כשרה בפנים, וכל שפסול בפנים אין איסור בעשייתו בחוץ, ואין חוששים למראית העין [וציין לדברי החכם צבי דלהלן]. ובפרט באופן זה שעושה הקנים בעיגול, שאינו נראה כמנורת בית המקדש, וגם למראית העין אין לחשוש בו. [אך נראה שלא היקל אלא כשגם כיוצא בו פסול בפנים וגם אין בו מראית העין]. וכתב בפתחי תשובה (שם) שאין דבריו מוכרחים, ויש להחמיר מאחר שהוא איסור מן התורה.

גם בחכם צבי (שו"ת סי' ס) דן בענין מנורה בת שבעה קנים ועליה שמונה נרות, והתירה משום שאינה בתבנית המנורה שהיתה במקדש. והביא דברי מהרי"ק שאסר על פי דברי התוס' בסוגייתנו בכל מנורה בת ז' קנים אפילו כשאינה כתבנית המנורה שבמקדש, כל שלמראה עינים היא נראית כמותה, וכמו שהובא לעיל, וחלק עליו וכתב שמעולם לא עלה על לב התוס' לומר שאף שאינו כדוגמת האולם ממש אסור משום שהוא נראה דוגמתו, שא"כ איזה שיעור יהיה לנו להיתר, ומי יגיד לנו עד היכן אדם טועה בדמיון מראית עינו. ודברי התוס' בסוגייתנו פירש באופן אחר, עיי"ש. וכתב שבנידונו נראה שגם המהרי"ק יודה להיתר, לפי שאם עשה מנורה בבית המקדש באופן זה שהיו לה ח' נרות הרי היא פסולה, והרי המהרי"ק לא אסר במנורה בלי פרחים אלא משום שבבית המקדש אם עשה כיוצא בזה כשר בדיעבד, אבל באופן הפסול בדיעבד יתיר גם המהרי"ק אף על פי שנראה במראית העין כמנורה שבמקדש. [ופירש בדברי מהרי"ק שב' טעמיו נצרכים לאיסור, ולא שבכל אחד מהם די לאסור. ובשואל ומשיב (קמא שו"ת ח"ג סי' עא) הרבה לתמוה על דברי החכם צבי והעלה שכל העושה ז' קנים עושה איסור, אולם בלבושי מרדכי (שו"ת מה"ת יו"ד סי' סח) האריך להשיב ולדחות דברי השואל ומשיב].

והחיד"א בשיורי ברכה (יו"ד שם) הביא דברי הדבר משה (ח"א סי' קמב) שרצה להליץ וללמד זכות לקיים מנורה של בית כנסת בת שבעה קנים, וכתב עליו שדבריו חלושים הם, כאשר יראה הרואה, ושגם הוא ז"ל סיים שטוב להעביר ממנה קן אחד משבעת הקנים או להוסיף קן אחד, וכן ראוי לעשות, שמי יכנס באיסור תורה על חילוקים שאינם מפורשים ופשוטים, וכבר המהרי"ק חתם דבריו שכל המיקל בזה עתיד ליתן את הדין. והביא שבימי נעוריו עשו בבית הכנסת בירושלים מנורה של מתכת בת שבעה קנים, ומורנו הרב רבי אליעזר נחום (מח"ס חזון נחום) ושאר הרבנים ז"ל אסרו לקיימה, וציוו לתקנה תיכף, והוסיפו קן לה. וכן ראוי להורות.