צירוף העבריינים לתפילה ביום הכפורים
בגמרא מבואר, שישראל כשהם מתענים אינם נענים עד שיהיו כולם באגודה אחת, שנאמר (עמוס ט ו) 'הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה', בזמן שבני ישראל אגודים יחד אז הארץ עומדת על יסודה. וכן אמר רבי שמעון חסידא (כריתות ו:), כל תענית צבור שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סמני הקטרת.
כתב בשלחן ערוך (או"ח סי' תריט ס"א), שבליל יום הכיפורים נוהגים שאומר שליח הציבור 'בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים'.
ובטור כתב שהוא מהטעם הנזכר, שכל תענית ציבור שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, ולכן אנו מצרפים את פושעי ישראל להתפלל עמנו ביום הכפורים. ומקורו בכלבו (סוף סי' לח) ותשב"ץ קטן (סי' קלא) בשם מהר"ם מרוטנבורג.
והב"ח (שם ס"א) כתב שאמירה זו אינה כי אם הודעה לבד שלא יתמהו העולם על שהעבריינים מצטרפים לתפילה, ולכן מודיעים להם שגם בישיבה של מעלה הסכימו על כך, והמקור לידיעתנו על הסכמתם הוא ממימרא זו של רבי שמעון חסידא, וכמו כן הישיבה של מטה בכל מקום שהיא קבועה גזרו והתירו גם כן להתפלל עם העבריינים ביום הכפורים. ומה שמוסיפים לומר 'על דעת המקום ועל דעת הקהל' הוא כדי שלא יחשבו שכבר נפטרו מעבריינותם כיון שהתירו להתפלל עמהם, ולכן מפרשים ואומרים להם שזה אינו, ולא התירום אלא על דעת המקום שיחזרו בתשובה למקום ברוך הוא ולא יחזרו לעבריינותם. ועל פי זה כתב שצריך לשנות הנוסח ולומר 'בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה מתירין להתפלל עם העבריינים על דעת המקום ועל דעת הקהל'. וכיון שאינה כי אם הודעה בלבד, אין צריכים שיאמרו אותה שנים, כמו שכתב במנהגי מהר"א טירנא (ראה מנהגי יום הכפורים ד"ה ערבית), אלא הגדול בלבד מודיע כן, וכן כתב מהרי"ל (הלכות ליל יוה"כ סי' ה), שטרם ירד שליח ציבור לפני התיבה היה עומד הוא לפני התיבה ואומר 'בישיבה' וכו', וכן המנהג שהגדול שבכל עיר ועיר אומר נוסח זה.
וכתב באליה רבה (סק"ד), שלפי זה נמצא שלפי מנהגינו שאנו אומרים 'אנו מתירים להתפלל', נמצא שהיא התרה שאנו מתירים ולא הודעה בלבד, ואם כן צריך ששלושה יאמרו נוסח זה, שהתרת נדרים היא בשלשה.
