קיום מצות פדיון פטר חמור ברוב עם

במשמר הלוי (בכורות סי' י, עמ' קיב) דן, מאחר שבימים אלו יתחילו ישראל קדושים ללמוד מסכת בכורות מסדר הדף היומי, ואולי יש שיתעוררו לקיים המצוה של פדיון פטר חמור, וצריך פסק הלכה ברור בזה, שכיון שאין זו מצוה חיובית, אלא רק אם נולד אצלו פטר חמור חייב לפדותו, אלא שחיבוב המצוות מביא לרצות לקיים מצוה זו, אם כן יש לדון אם אפשר לבטל תורה לצורך זה. ואם נאמר שמקיים המצוה רשאי לבטל תורה לצורך קיומה, יש לדון אם יש ענין 'ברוב עם הדרת מלך'(משלי יד כח) להשתתף בזה, ואם חלוק פדיון זה מפדיון מעשר שני ונטע רבעי שכל אחד עושה בינו לבין עצמו מבלי להקהיל קהילות ברבים. וכן יש לדון אם מותר לבטל תינוקות של בית רבן ותלמידי ישיבות כדי להשתתף בחגיגה של קיום פדיון פטר חמור של יחיד.
והביא תשובת בעל הקובץ תשובות, שלא מצאנו שמבטלים תורה אלא לצורך מקרא מגילה והוצאת המת והכנסת כלה (מגילה ג.), ובשלטי הגבורים (מגילה ב:) הוסיף, שמבטלים תלמוד תורה גם לברית מילה כיון שמעלתה גדולה מהוצאת המת [ולא הובאו דבריו להלכה בשו"ע, ועיין מה שכתב בזה באבן ישראל (שו"ת, ח"ז סי' לו) ובאוצר הברית (ח"א עמ' יז)], ובשאר מצוות לא מצאנו שמבטלים תורה לקיומן. וכן לענין קיום המצוה בפרסום, אף על פי שמצאנו מצוה בדבר לענין כהן גדול הקורא בתורה ברוב עם (יומא סח: ע.), אבל לא מצאנו היתר לבטל תורה לשם כך. ואם באים לצאת ידי חובת עשיית מצוות ברוב עם, הרי מזומנת להם ללומדי תודה מצוה ברוב עם על ידי עניית 'אמן יהא שמיה רבא' בקדיש כמובא במדרש (משלי פי"ד כח) רבי ישמעאל אומר, בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם ואחר כך עונים אמן יהא שמיה רבא מברך, באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו, ואומר למלאכי השרת בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי כמה הן משבחין אותי, באותה שעה מלבישין אותו הוד והדר, לכך נאמר 'ברב עם הדרת מלך'.
והנה בספר קורות העתים (בוים, עמ' סט בנדמ"ח) כתב, שבימיו נעשה פדיון פטר חמור בעיר צפת עבור הגביר הרב מוהר"ר הירש לעהרן מאמשטרדם ששלח לכהן מעות כדי לקיים בעדו מצות פטר חמור, ועטרו את הבכור במרגליות ובזהב והוליכוהו לבית הכנסת בשמחה ובתופים, ור' בצלאל מפינסק היה אז לכהן, וכל היהודים שבעיר התקבצו לבית הכנסת בשעת קיום המצוה, והעוסק בפדיון היה הרב ר' ישראל בעל המחבר תקלין חדתין, ובבית הכנסת פדוהו. וכתב בוישב הים (ח"ב סי' טו עמ' רנז אות ח), שיש לומר שאם האנשים באים כדי ללמוד מראיית המצוה ולשמוע דברי תורה ולהתחזק מקדושת המעמד, אין בזה חשש ביטול תורה והוא היתר גמור, ואגב יזכו גם בקיום מצות ברוב עם ולחבב המצוה בשעתה, ואין ספק שעל זה סמכו כל היהודים שבעיר צפת שהלכו לראות בקיום מצות פדיון פטר חמור של הגאון בעל פאת השלחן וכנ"ל. ועיי"ש שהאריך במו"מ בזה עם בעל משמר הלוי.