קניה מבית מלאכה מחלל שבת
ועל פי זה דן בשו"ת מחזה אברהם (או"ח סי' מח) לענין קניית פת מאופה יהודי, שאופה בשבת עבור הקונים התמידיים שלו, ודן אם מותר לקנות ממנו אחרי שבת מפת הנאפה בשבת. ולענין איסור 'לפני עור' כתב שהוא תלוי בנידון המשנה למלך, כיון שאף אם לא יקנה הוא מהמוכר יקנו ממנו אנשים אחרים מהפת שאפה בשבת, ואם כן לדברי הפני משה אין בו איסור 'לפני עור', ולדברי המשנה למלך יש בו משום 'לפני עור'. [ודן שם לאסור מכל מקום משום איסור מסייע, וראה בזה להלן]
ובקהלות יעקב (ח"ב סי' ז) הביא דברי הפוסקים המחמירים כדעת המשנה למלך, ועל פי זה כתב בדבר מלט הנעשה בבית מלאכה פלוני [והעלים שמו כיון שאחר גמר עריכת התשובה חזרו בתשובה] אשר בעוה"ר עובדים שם כמה עשרות פועלים יהודים בשבת בפרהסיא, והעלה שיש לאסור מג' טעמים, מצד לפני עור שהרי אילו נמנעו הקונים מלקנות לא היו עושים שלא על מנת למכור, ומצד מסייע ידי עוברי עבירה שזה אסור גם במקום שהרשע יעבור בלא סיוע שלו, ומצד מעשה שבת. וכתב שזה פשוט מאוד שענין לפני עור הוא לאו דווקא בממציא לו חפץ לעשות בו עבירה, אלא כל שעושה מעשה המעורר אצל חבירו הרצון וההסכמה לעשות עבירה זהו לפני עור דאורייתא. ואם כן נידון זה תלוי בנידון המשנה למלך בממציא לחבירו דבר שיעשה בו עבירה כשבלאו הכי יכול להשיג דבר זה מישראל אחר עבריין דלא ציית דינא, וההלכה היא כדעת המשנה למלך שמחמיר בזה.
והוסיף שכיון שבעל בית המלאכה עושה על מנת למכור, והתוצרת שלו היא לפי רוב הקונים, ואילו היו היראים שבאותו מקום נמנעים מלקנות ודאי היה מוכרח למעט בתוצרתו, והיה עכ"פ ממעט בחילול איזו שבתות בשנה, או שהיה ממעט בפועלים או בשעות העבודה או בכמותה, ונמצא שכל קונה וקונה מסייעו ממש שיחלל שבת יותר משאילו לא קנה, באופן שבלעדו לא היה זה החילול שבת. והביא שכן אסר גיסו החזון איש. ומטעם זה פשוט מאוד שאסור לקנות גם מהמלט שיודע בבירור שלא חללו עליו את השבת, שהרי אילו לא היו קונים מהם מלט זה שנעשה בחול והיה מצטבר אצלו הרבה מלט באין קונה, ודאי היה ממעט בעבודתו להבא, אם בהפסק כמה שבועות אם במיעוט פועלים כנ"ל, ונמצא שבקניית תוצרותיו בין של חול בין של שבת מביאים אותו לחילול שבת, ויש בו לפני עור גמור, והקולר תלוי בצואר הקונים.
[וכתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' עט), שבנידון המחזה אברהם אין האיסור אלא כשקונה ממה שעשו בשבת, כיון שלא שייך לומר בזה שמחמת רוב הקונים בחול יגרמו גם לחילול שבת, אלא אם יקנו גם ממה שנתבשל ונאפה בשבת, שאם לא כן יתקלקל. מה שאין כן בנדון הקהלות יעקב בדבר המלט, שאינו דבר המתקלקל, שייך 'לפני עור' גם במה שנעשה בחול, שעי"ז יגרמו שיעשה ג"כ בשבת כדי למכור למי שאינו מקפיד, בכל עת שיצטרכו, ומה שנעשה בחול ימכרו למי שמקפיד שלא לקנות ממה שנעשה בשבת].
