קפידא במצות עגולות
כתב באוצר יד החיים (אות תקפ), שמה שנוהגים לעשות המצות עגולות דווקא, הוא משום שנאמר (ויקרא ב ד) 'חלות מצות', ועל פי דברי האבן עזרא הנ"ל שפירוש 'חלות' הוא עגולות.
ובספר הדרש והעיון (מאמר כט) הביא דברי היריעות שלמה (ח"א דף ג.) שכתב שלא מצאנו שהקפיד הכתוב במעשה החלות הבאות במנחה ובקרבן תודה איזה ציור ותמונה יהיה להם, אם עגולות או מרובעות, ואם יהיו חלולות או לאו.
ועיקר הקפידא היא רק באופן מעשיהם, שהחלות יבללו בשמן קודם האפייה והרקיקים מושחן לאחר האפייה [וכדברי המנחת חינוך]. וכתב עליו בהדרש והעיון, שמדברי הקדמונים שהביא באבן עזרא משמע שהחלות מצות היו עגולות ולא מרובעות.
והוסיף שמדברי האבן עזרא הללו יש להביא סמוכין למה שנהגו לעשות המצות של פסח עגולות, שעושים כן דוגמת המצות שהיו במקדש שהיו נעשות עגולות. ומכל מקום כתב שבודאי אין קפידא בזה שיהיו דווקא עגולות, ויכולים גם לעשותן מרובעות, וכמו שכתב בשדי חמד (אסיפת דינים, מערכת חמץ ומצה, סי' יג אות מב). ובספרו שו"ת אבני חפץ (סי' לד) כתב עוד סמך למנהג שנהגו לעשות המצות עגולות, משום שצורת העיגול חשובה אצל המקום, שכן כל צבא השמים נבראו עגולים. וכן כתב בתולדות אדם (ח"א פ"ו) שצורת העיגול יקרה בעיני ה', שהשמים והארץ עגולים, ולא תמצא בכל הבריאה דבר שנברא בצורת מרובע. וראה במה שהביא בזה בבית אהרן (מגיד, חי"א ערך בבריות אין מרובע).
וע"ע בשו"ת מהר"י אסאד (ח"א סי' קנז) שכתב כמה טעמים לכך שהמצות צריכות להיות עגולות: א. משום שלשון 'עוגות מצות' (שמות יב לט) מורה על עיגול. ב. שמצה נקראת לחם עוני, ועניות היא גלגל החוזר בעולם. ג. שהרי יום א' של פסח מכוון כנגד ט' באב, וזכר לזה אוכלים מאכלים עגולים, כגון ביצה ומצה עגולה זכר לאבילות. ד. מפני שלחם המצרים היה עשוי כמה קצוות כפי ריבוי האלוהות שהאמינו בהם, ולכך רמזה התורה שיעשו המצות עגולות, לרמז שאנו אין לנו אלא ה' אחד, ואין סוף וקץ לתכליתו. ובשו"ת האלף לך שלמה (השמטות, או"ח סי' לב) פקפק לפי זה במצות מכונה שמקפידים לעשותם מרובעות, כיון שאם יעשום עגולות המכונה תצטרך לחתוך הקצוות ולהחזיר אותם לעיסה, ויש לחשוש שיעשו כן כמה פעמים ותחמיץ העיסה, וכתב שכן לא יעשה לשנות ממנהג ישראל שנהגו לעשות המצות עגולות דווקא.
אך בקונטרס ביטול מודעה (דף ב, כ) כתב רבי אברהם יעניר [ראב"ד קראקא], שבעיר איזמיר שבתוגרמה כולם עושים רק מצות מרובעות. וכ"כ בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ב מהנדמ"ח סי' רלד), שאם היו עושים את המצות עגולות בכוונה היו צריכים לשמור את המנהג ולא לבטלו, כי בלי ספק היה לו יסוד, אבל הרי אנו רואים שגם בכל השנה רוב האנשים אופים לחמי חמץ ככרות עגולות, הן פת קיבר הן פת סולת נקיה, וגם האופים הגויים עושים פתם כל השנה עגולות, ובודאי אין קפידא בדבר, אלא שטבע העשייה והאפייה יותר קל במלאכתם לאפות עגולות. ואדרבה רואים אנו שחביב הרבוע בתורה, במזבח הפנימי ובמזבח החיצון ובחושן ובתפילין ובלחם הפנים. וכעין זה כתב בשו"ת רבינו יוסף נחמיה (סי' כ), והביא בשם הכתב סופר שמאז שהתחילו לעשות המצות [מכונה] מרובעות, אין לחשוש.
