רבים לענין 'ברב עם הדרת מלך' שנים או שלשה

כתב בחיי אדם (ח"א כלל סח סי"א), כל מצוה שיכול לעשות בחבורה, יעשה בחבורה ולא ביחיד, כמו שנאמר (משלי יד כח) 'ברב עם הדרת מלך', ואמרו חז"ל (ראה תו"כ בחוקותי פ"א) 'אינו דומה מרובים העושים מצוה למיעוט שעושים'. וכתב שבסוגייתנו משמע שבשלשה אנשים הרי זה 'רב עם', שהרי היו מחלקים את הבאת איברי התנופה לשלשה בני אדם משום 'ברב עם'.

ובביאור הלכה (סי' תכו ס"ב ד"ה אלא) דן בשיעור האנשים לקידוש לבנה, וכתב שמעיקר הדין מותר לקדש את הלבנה אפילו ביחידי, וכל שכן שאין צריך לקדשה בעשרה מעיקר הדין, אלא שלכתחילה מצוה לעשותה ברוב עם כיון ש'ברוב עם הדרת מלך'. 

ולכן אם יודע שיזדמן לו לברך בעשרה בעוד כמה ימים, אם יזדמן לו עד ליל עשירי צריך להמתין, ואם לא יזדמן לו אלא אחר ליל עשירי לא ימתין, על דרך שכתב הרמ"א (שם) לענין מוצאי שבת, שאין ממתינים לקדש הלבנה במוצאי שבת אלא אם הוא קודם ליל עשירי. ומסיק בביאור הלכה, שלפי מה שהוכיח החיי אדם מסוגייתנו שאף בשלשה נקרא 'ברוב עם', אין צריך להמתין בשביל עשרה אפילו עד ליל עשירי, ובפרט בחורף בימי העננים, אלא אם יש לו שלשה יקדש את הלבנה עמהם מיד.

ובמשנה ברורה (סי' ריג סק"ג) כתב לענין ברכת הפירות, שאם אחד מברך ומוציא את חבירו ידי חובתו, וחבירו שומע את הברכה מתחילה ועד סוף, יש הידור בדבר יותר ממה שיברך כל אחד לעצמו, משום 'ברוב עם הדרת מלך'. ומבואר בזה שאף בשנים שייך 'ברוב עם' ולא רק בשלשה. וכתב בשיח חכמה (סוכות סי' לב ס"ט), שאף על פי שעיקר 'רוב עם' אינו אלא בשלשה, מכל מקום בשנים חשוב יותר 'ברוב עם' מביחיד, ועל כן מטעם 'ברוב עם' עדיף שאחד יוציא את חבירו ידי חובתו ולא יברך כל אחד לבדו, אף על פי שעיקר 'ברוב עם' אינו שייך אלא בשלשה.

אך בבירור הלכה (או"ח ח"ב שם) כתב, שעל כרחך צריך לומר שלשון המשנה ברורה הוא לאו דווקא, ומעלה זו שיוציא היחיד את האחרים משום 'ברוב עם' הוא רק כשמוציא שנים ידי חובתם או יותר, שבזה יש שלשה המקיימים יחד את המצוה והרי זה 'ברוב עם', אבל אם אין המצוה מתקיימת אלא על ידי שנים אין זה 'ברוב עם'.

ובפסקי הריא"ז (ברכות פ"ו ה"ה אות ב) כתב, שאם יש שלשה או יותר הרי הם חשובים אגודה, ושייך לומר בהם 'ברוב עם הדרת מלך', אבל בשנים אין שייך לומר כן, עיי"ש.

ומכל מקום כתב בחידושי מהר"ם בנעט (ברכות יח.), שגם מי שאינו יכול להתפלל בעשרה ואינו יכול להתפלל אלא עם עוד אדם אחד, טוב הדבר שיתפללו שנים יחד שיש מעלה בתפילת שנים, וגם זה בכלל מה שנאמר (איוב לה ו) 'הן אל כביר ולא ימאס' שנאמר על תפילת רבים (ברכות ח.).