שימוש באבנט קרוע לספר תורה
בגמרא מבואר שכהן שעבד בבגדי כהונה מטושטשים או מקורעים, עבודתו פסולה. ומהלכה זו למדו הפוסקים לענין גלילת ספר תורה באבנט קרוע וכמו שיבואר.
כתב במנהגי מהרי"ל (קריאת התורה ס"ד), אמר מהר"י סג"ל, המפות הקרועים ובלואים שקוראים ווימפילש שגוללים בהן ספרי תורה, אין נכון לגלול בהן עוד, אך יגנזום או יעשו מהן תכריכים למת או יתקנו בהן מפות אחרות הקרועות. וכן פסק הרמ"א (או"ח סי' קמז ס"א), שאין לגלול במפה הקרועה אם יש לו אחר.
וכתב בביאור הגר"א (שם), שמקור הדין הוא כמו שמבואר בסוגייתנו בבגדי כהונה שאם היו מקורעים הרי הם פסולים, ופירש רש"י (ד"ה מקורעין) שאין זה בגד הראוי לעבודה, שצריך שיהיה לכבוד ולתפארת. והוא הדין לגלילת הספר תורה. וכתב במשנה ברורה (ס"ק יא), שמדברי הגר"א משמע שאפילו באבנט חדש אין לגלול אם הוא קרוע, שאף זה אינו כבוד ותפארת בספר תורה. וכתב שכמו כן המעיל שעל הספר תורה שאין להשתמש בו כשהוא קרוע.
ובעל רבבות אפרים (נועם כרך י עמ' רט) הסתפק איך הדין בקישוטים ששמים על הספר תורה, אם אף בהם אין להשתמש כשהם מקולקלים קצת. והביא שבאורח נאמן (סי׳ קמז סק"ו) כתב ששיעור הקרוע כאן הוא לכל הפחות ב׳ תפירות, שבפחות מזה לא שייך בזיון כל כך, וכן אם תיקן את האבנט ולא ניכר עוד הקרע, מותר לגלול בו. ואף על פי שבבגדי כהונה אם נקרע פסול ואי אפשר לתקנו, אין דין זה במעיל ספר תורה, שלא לכל דבר מדמים את קריעת האבנט לדין בגדי כהונה קרועים, כמו שלענין תפילה אם אין לו בגדים אחרים מותר להתפלל בבגד קרוע, ולענין בגדי כהונה עבודתו פסולה אף בדיעבד. והביא שלענין בגדי כהונה נחלקו האחרונים בשיעור הקריעה הפוסלת בהם, בשפת אמת (יומא עב.) כתב ששיעור קריעה בבגדי כהונה לענין מלקות שלוקה מי שקרען, הוא בשיעור המוציא את הבגד מידי טומאתו, ושיעור זה הוא קריעת רובו. ובמוצל מאש (סי' נא) הסתפק בזה אם שיעורו בכל שהוא, או בב׳ תפירות כמו תופר לענין חיוב בשבת. ועל כל פנים משמע שבשיעור ב׳ תפירות נפסל בגד כהונה, ואם כן הוא הדין במעיל של ספר תורה, שאם נקרע בשיעור ב' תפירות כבר אין להשתמש בו. ובאורח נאמן (שם) כתב שלענין אבנט ודאי יודה המוצל מאש שאין חשש כשנקרע בפחות מב' תפירות, שבפחות מזה לא שייך בזיון כל כך.
וכתב בשיח תפילה (שער יג אות ח) שכל זה אינו מצוי אצלנו, כי היום בדרך כלל קונים מעיל חדש וחגורה חדשה לספר תורה, ואין נוהגים כמנהג שהיה בזמן מהרי"ל להשתמש בווימפילש שכבר השתמשו בו קודם לכן לתשמישי מצוה אחרים. אכן במשך הזמן קורה שהמעיל או החגורה נקרעים, ומוטל על הגבאים לעקוב אחרי זה ולתקנם או להחליפם לעת הצורך, שזה כבוד הספר תורה שלא יהיה מלובש במעיל קרוע אלא בשלם ונקי.
