חומרות לא על חשבון אחרים
לא טוב היות האדם לבדו (ב, יח).
חסידים הראשונים היו מחדדים בזה נקודה עמוקה וחשובה. הנה ידוע מצדיקי בית בעלזא, שלפיכך מתחילים להניח תפילין דרבינו תם תיכף לאחר החתונה, ולא לפני החתונה, לפי שאחר החתונה הלא יש עוד אדם בבית, הלא היא האשה אשר נתת עמדי, ובאים להראות ולהורות להחתן, דע, בכל דבר יש שני צדדים, יש רש"י ויש ר"ת, עד היום היית פלג גופא וחשבת רק מעצמך, עכשיו צריכים לחשוב מעוד מישהו, כי יש עוד צד...
ונתנו רמז נפלא בלשון הפסוק, לא טוב היות האדם לבדו, ס'איז נישט קיין גוטע זאך אז דער מענטש לעבט פאר זיך – אליינס (זה לא טוב שהאדם חי לעצמו - לבדו), שהאדם חושב רק מעצמו, יש עוד אנשים בעולם מלבדו, וכך בביתו, יש עוד צד, גם אשתו נמצאת בביתו עמו, גם לה מגיע משהו, גם לה יש זכות לומר ולהביע דעה, וכך בענין החומרות שיש לו להאדם, אכן ענין נפלא הוא להאדם שיהיה לו חומרות וכדו', אבל לא על חשבון אנשים אחרים, לא טוב היות האדם לבדו, אל תחשוב רק מעצמך...
