קודם בירכו ואח"כ ציווהו
וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב 'וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ' וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן (כח, א).
מרן ה"חפץ חיים" זי"ע דרש מכאן, שבחינוך אין לדבר בדרך הקשה עם הבן, וכמו שראינו ביצחק שלא ציווה לבנו בלשון קשה, אלא הקדים לברכו, ורק אחר כך אמר לו שלא יקח אשה מבנות כנען.
וזו תוכחת מוסר להורים שמדמין שביד תקיפה יוכלו לחנך בניהם, ולא כך הוא שלפעמים דוקא דרך זו מרחיקה הבנים מהוריהם ועלולה להרחיקם ח"ו מדרך התורה, ויש שעדיף לחנך את הבן דוקא בדרך רכות, והכל תלוי בטבע הבן ובהנהגותיו, וצריך לשקול היטב הדבר.
