אם זוכים, תשרה האהבה ביניהם כמו שכתוב 'את והב בסופה'
אחר שביאר דרגתם של בעלי המשנה שאחוזים בתפארת הנקרא 'תנין' של המשנה, עוד יבאר שכשיש מחלוקת ביניהם הם כתנינים שהגדול בולע את חבירו. אמנם אם זוכים, תשרה האהבה ביניהם כמו שכתוב 'את והב בסופה'.
בְּזִמְנָא דְּתַנִּינִין מָארֵי מִשְׁנָה - בזמן שהתנינים בעלי המשנה, אִית בְּהוֹן מַחֲלוֹקֶת - יש בהם מחלוקת, וּמַקְשִׁין דָּא לְדָא - ומקשים זה לזה בהלכה, הרי האחד הגדול בָּלַע לְחַבְרֵיהּ - בולע לחבירו, וְהַאי אִיהוּ - וזה הקטן הוא, תַּלְמִיד זְעֵיר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה, וּמוֹרֶה, חַיָּיב מִיתָה - כי כיון שמורה הלכה בפני הגדול ממנו, הרי הגדול בולעו. וְאִי אִינּוּן שָׁוִין דָּא לְדָא, וְאִית בְּהוֹן מַחֲלוֹקֶת וְקוּשְׁיָא - ואם הם שוים זה לזה היינו שאחוזים בשורש אחד, ויש בהם מחלוקת וקושיא, אִתְּמַר בְּהוֹן לְסוֹף - נאמר בהם לבסוף (במדבר כא טו) 'אֶת וָהֵב בְּסוּפָה', וְאוֹקְמוּהָ - ופירשו חז"ל (קידושין ל:) אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ - ושניהם יסכימו להלכה אחת שהיא המלכות, הנקראת אהבה.
