ביאור 'אֲשֶׁר אָמַר יהו"ה לְמֹשֶׁה'
רבי שמעון מבאר המשך הפסוק 'אֲשֶׁר אָמַר יהו"ה לְמֹשֶׁה'.
ביאור 'אֲשֶׁר אָמַר יהו"ה לְמֹשֶׁה'
ומבאר רבי שמעון את המשך הפסוק 'הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר יהו"ה לְמֹשֶׁה אֱסוֹף אֶת הָעָם'. הטעם שכתוב שם 'הוי"ה' הרומז על תפארת, בְּגִין דְּהַאי 'בְּאֵר' - כיון שהבאר הזה, שהוא יחוד תפארת ומלכות, לָא אַעְדֵּי באר) מִנַּיְיהוּ - לא סר מבני ישראל. ולכן בשעה שמתה מרים והסתלקה השכינה מישראל, 'אָמַר יהו"ה' שהוא התפארת, 'לְמֹשֶׁה אֱסוֹף אֶת הָעָם', שתחזור השכינה לשרות על בני ישראל בזכות משה, ויתקיים בחינת 'באר' שהוא יחוד תפארת ומלכות.
ועתה מבאר רבי שמעון המשך הפסוק 'אֱסוֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם'.
הבאר נבעה לי"ג נחלים
ושואל רבי שמעון, וְאִי תֵּימָא - ואם תאמר, הֵיךְ יַכְלִין לְשָׁאֲבָא מִנֵּיהּ כֹּלָּא - איך יכלו בני ישראל לשאוב מן הבאר בפעם אחת, וכמו שנאמר בהמשך הפסוק 'אֱסוֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם'. ומשיב, אֶלָּא, אִיהוּ נָפִיק לִתְלֵיסַר נַחֲלִין - הבאר יצא אל שלשה עשר נחלים, עשר נחלים לכל השבטים, ונחל ללווים, ונחל לכהנים. ומבאר שיצא המים מן הבאר אל הנחלים, כי וּנְבִיעַ - ונביעת מקור מי הבאר אִתְמְלֵּי וְנָפִיק לְכָל סִטְרִין - התמלאה ויצאה לכל הרוחות מזרח מערב צפון ודרום, אשר שם היו השלשה עשר נחלים.
