במאמר זה יבאר רבי חייא כי מאחר שירד הקב"ה עם יעקב למצרים, ירדו עמו כל הפמליא של מעלה

רַבִּי חִיָּיא הֲוָה אָזִיל - היה הולך בדרכו מֵאוּשָׁא לְלוּד, וַהֲוָה רָכִיב עַל חֲמָרָא - והיה רוכב על החמור, וַהֲוָה - והיה רַבִּי יוֹסֵי עִמֵּיהּ - הולך עמו בדרכו. נָחִית - ירד רַבִּי חִיָּיא מן החמור, וְשַׁקְלֵיהּ בִּידוֹי לְרַבִּי יוֹסֵי - ואחז בידיו של רבי יוסי.

אֲמַר לֵיהּ רבי חייא לרבי יוסי, אִי בְנֵי עָלְמָא יַדְעִין יְקָרָא סַגִּיאָה דְיַעֲקֹב בְּשַׁעְתָּא דַאֲמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - אם היו יודעים בני העולם את כבודו הרב שהיה ליעקב בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא 'אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרָיְמָה' (בראשית מו ד), הֲווֹ מְלַחֲכֵי עַפְרָא תְּלַת פַּרְסֵי קָרִיב לְקִבְרֵיהּ - היו מלחכים את העפר שבשלש הפרסאות הקרובים לקברו של יעקב אבינו. ומבאר רבי חייא, דְּהָכִי מְפַרְשֵׁי מָרָנָא רַבְרְבֵי עָלְמָא מָארֵיהוֹן דְּמַתְנִיתָא - כי הנה כך מפרשים רבותינו גדולי עולם בעלי המשנה, כְּתִיב (שמות יח ז) 'וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חוֹתְנוֹ', ואז אַהֲרֹן חֲמָא לְמֹשֶׁה דִּנְפַק, וּנְפַק עִמֵּיהּ - אהרן הכהן ראה שיצא משה לקבל את חותנו יתרו והצטרף ויצא עמו, וְאֶלְעָזָר וּנְשִׂיאֵי וְסָבֵי נְפַקוּ עִמֵּיהּ - ואלעזר בן אהרן והנשיאים והזקנים יצאו עם אהרן, רָאשֵׁי אֲבָהָן וּמְעַרְעֵי כְּנִשְׁתָּא וְכָל יִשְׂרָאֵל נְפַקוּ עִמְּהוֹן - ראשי אב וקרואי העדה וכל בני ישראל יצאו עמהם, אִשְׁתְּכַחוּ דְּכָל יִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ נְפַקוּ לְקִבְלֵיהּ דְּיִתְרוֹ - נמצאו שכל בני ישראל כולם יצאו לקראת יתרו, שהרי מַאן חֲמָא לְמֹשֶׁה דְּנָפִיק, וְלָא יִפּוֹק - מי רואה את משה שיוצא ואינו יוצא, לְאַהֲרֹן וּלְרַבְרְבֵי דְּנַפְקֵי, וְלָא יִפּוֹק - ומי רואה את אהרן ולגדולי ישראל שיוצאים ואינו יוצא, אִשְׁתְּכַח, דִּבְגִין מֹשֶׁה נְפַקוּ כוּלְּהוֹן - נמצא שבשביל משה יצאו כל בני ישראל לקראת יתרו. ומסיק רבי חייא לבאר גדול כבודו של יעקב, וּמָה אִי בְּגִין מֹשֶׁה כָּךְ - ואם בשביל משה שיצא יצאו כולם, אם כן בְּגִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אָמַר - בשביל הקדוש ברוך הוא כאשר אמר 'אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שכל הפמליא של מעלה ירדו עמו.